חלומות הדור הרביעי

 

1 – (23 ביוני 1982, מילאנו): שמונה ימים לאחר פטירת הצדיק חיים, ראש ל"ו הצדיקים בדורו, פרץ ראה בחלום כי הוא עומד בחוץ בלילה, מתחת לשמים מלאי כוכבים. הוא עמד על מעין משטח זפת, באמצע מעגלים, שנראו על האדמה. במרחק של 30 מטרים עמד הצדיק חיים, והביט בפרץ בתשומת לב. אז הרים הצדיק את עיניו, והביט לעבר הכוכבים. פרץ עקב אחרי פעולת המורה והביט גם הוא מעלה אל הכוכבים. באותו רגע קול עצום יצא מפיו של פרץ, והכריז בעברית: "בא הזמן".

הסימן הכללי השלם הראשון של הגאולה השלמה

 

2 – (אפריל 1983, מילאנו): בחלומו ראה ג'ינו טמפיירי את ספר הכוכבים בידי גיסו ג'יורדנו לוי. בספר הכוכבים, ראה ג'ינו שמות של עמים רבים שעליהם לא שמע בעבר. לאחר מכן ראה בספר ארבעה כוכבים, שלושה בשורה ואחד מרוחק מהם^[1], וכעבור זמן מה את המורה חיים. חזיון דפי הספר הפך מעתה לחזיון הכוכבים עצמם בשמים. ג'ינו, במידה מסוימת של חוסר סבלנות, שאל את המורה: "מתי יגיע הזמן?". הצדיק חיים ענה: "אל תדאג. כאשר נגיע לכוכב הרביעי נבצע סימן, והכל יתקדם במהירות עצומה". כאשר המורה אמר זאת הוא ביצע סימן מן הכוכב הרביעי אל הכוכב הראשון. בנקודה זו, ראה ג'ינו במקום אחר בשמים כוכב מואר ענקי שהדהים אותו. הוא ראה שוב את המורה חיים, שהסביר לו: "זהו כוכב כריסטו, הבא בזכות הענווה". - -

הסימן השלם הראשון של הגאולה השלמה: סימן הכוכבים

 

6 – (30 במרץ 1984, מילאנו) בחלומו, דוד לוי היה בישראל. היה בלבול גדול. מכל צד היו קרבות, קטטות ופאניקה, כאשר כל אחד רב בתקיפות מול האחר. ברגע אחד הכל נפסק, והשתנה לגמרי. אז נראה בניין יפה וחדש, שממנו הוקרנו שלום והרמוניה. שדות ירוקים ופרחים נראו, כששלום ורוגע שררו בכל מקום. - -

הסימן השלם החמישי של הגאולה השלמה: סימן הדור הרביעי וסימן הבניין החדש

 

 

8 – איליאדה ראתה בחלומה (יוני 1983, מילאנו) את הצדיק חיים שדיבר עם כל התלמידים. הוא הזהיר: "בשנה הזו עליכם להיות קרובים מאוד למורה". מסביב, מכל עבר, ראתה אילאדה מראות של קרבות, מלחמות, הרס ודם. היה חשוב שהתלמידים ימצאו מקלט. הם מצאו אותו במקום תפילה בו לא היו סמלים נוצריים או יהודיים[2].

ממזבח הנביא: סימן המקלט

 

18 – אנה גספרוטי חלמה (18 באוקטובר, 1984) כי ראתה שדה מלבני לא מעובד, השייך לאיכר זקן אשר איבד כל תקווה בחיים, בשל בעיות משפחתיות. כעת אנה הביטה מלמעלה. היא לוותה על-ידי "מדריך", שהסביר את המצב, ולפתע ראתה שאותו השדה עובד. היו בו טרקטורים חדשים שנסעו על האדמה הלחה והפוריה. עם זאת, בשדה עדיין לא שתלו או זרעו, אך דשא יצמח בו בספונטאניות ופרחים יפים מאוד יפרחו. באמצע השדה נחרש תלם, ובו ימוקמו כוורות דבורים. -

סימן הצערת הדור החדש

 

25 – דוד בנין חלם (נובמבר 1984, מילאנו) כי הוא היה במרכז מילאנו, נכנס לבית כנסת והתיישב. האווירה הייתה עצובה והוא לא חש בנוח. בשל כך עזב את בית הכנסת, ירד בגרם מדרגות ומצא "מקום תפילה" ללא סמלים נוצרים או יהודים. היו בו אנשים רבים, יהודים ולא יהודים, אשר התפללו בשמחה. האווירה הייתה של חג, כשלפני הקהל עמד "כהן" ללא סממנים יהודיים או נוצריים, וקרא את מגילת אסתר בעברית ובארמית[3]. -

סימן: בית התפילה האוניברסלי מתחת לבית הכנסת

 

26 – ג'ינו טמפיירי חלם (מאי 1984, מילאנו) כי ראה את המורה חיים הולך יחד עם ג'יורדנו. למרות שהם היו לבושים לגמרי, הם הלכו כשחזם טבול בתוך אגם וג'ינו ניצב לידם. הוא נדהם מכך שהם לא נרטבו. - -

סימן ההגנה החדשה של הברית החדשה השלמה

 

34 – שרה (פודו) חלמה (21 בפברואר 1985, מילאנו) על אציל סיני חשוב, ואיש מערבי עני בבגדים קרועים. הסיני שתל דגן עם קלשון קטן[4]. -

מזבח הנביא: שינויים היסטוריים מגיעים

 

45 – אדם חלם (6 במרץ 1985, מילאנו) כי הוא היה ברכב עם שני יהודים מבית ספרו בעבר. הם היו כעת מעורבים ב"עבודה מלוכלכת" וניסו להכריח את אדם להצטרף אל תוכניתם. אדם נהג ברכב והם היו מאחור. לצד אדם ישב בחור שלפי המזימה היה אמור להיות הקורבן ולהיהרג. לפתע מצא אדם את עצמו במעלית שבבית הוריו. הבחור שהיה עם אדם אמר לו: "תודה לאל שניצלנו. עכשיו לך ואל תעשה עוד בעיות". בחוץ צעק אדם על שני היהודים מבית ספרו. "לפחות אני מתחרט על חטאיי, ואתם שהייתם תלמידי המורה חיים צריכים להתבייש בעצמכם[5]". אז בקע קול חזק שנבע מהבית של ההורים. היה זה קולו של המורה חיים שנשמע ברציפות. הוא הכריז על הגאולה: "יש בשורות טובות עבור העולם, בשורות של שלום וברכה. ימים חדשים מגיעים". במהלך היום, הקהל עבר בלי לשים לב לקול. בערב הרחוב הואר, והמון רב התקבץ, והקדיש תשומת לב רבה לדברי הגאולה החדשה שהמורה חיים הסביר אודותיה. כמו-כן הייתה אווירה של שלום וברכה במקום. -

סימן התיקון והגאולה

 

47 – אנה (שרון) אלברטוני חלמה (6 במרץ 1985, מילאנו) כי הייתה בישראל בפורים, וחיפשה בית כנסת. לאורך הרחוב ראתה היא "בניין חדש" שממנו יצאו קולות תפילה ושירה שמחה. היא הבינה כי מדובר בבית התפילה החדש עבור כל העמים. הקהילה כללה יהודים ולא יהודים. שרון מצאה עצמה בקונפליקט. היא נמשכה לבית התפילה החדש, אך גם היו לה מחשבות נוסטלגיות בנוגע לבית הכנסת המסורתי. מישהו מן הקהילה קלט את בלבולה, דיבר איתה ואמר: "אם את רוצה, את יכולה להישאר כאן. גם כאן אפשרי עבורך למלא את כל חובותייך. שרון חשבה על כך מעט ולבסוף החליטה להישאר. -

סימן: בבית התפילה החדש, יהודי יכול לקיים את כל המצוות

 

53 – אדם חלם (אביב 1985, מילאנו) על מחנה צבאי שקיבץ אנשים מכל מיני לאומים, ואשר היו פצועים קשה או חולים מאוד. כולם היו במצב קשה מאוד. כמו-כן היו גלויות בצבעים רבים המייצגות אומות רבות. מישהו ציין בפני אדם שגם ישראל הייתה ביניהן, אך, ברוך השם, ביחס לשאר מצבה הוא טוב הרבה יותר.

ממזבח הנביא[6]

 

56 – אדם חלם (5 במאי 1985, מילאנו כי הראה מכתב ) (שנחתם על-ידי פרץ ואדם נשלח נגד דברים אליליים, שהודפסו במאמר כאן באיטליה, בפרסום הלובביצ'ר) לקבוצת אנשים לא יהודים. הם קראו אותו והסכימו כי "זו בושה, הם הולכים נגד דברי משה רבנו" (באיטלקית: CONTRO MOSE MAGISTER NOSTER). -

סימן: גם העמים יבינו ויקבלו את חוק משה רבנו[7]

58 – אנה גספרוטי חלמה (20 במאי 1985, מילאנו) כי היא הייתה בכיכר לא ידועה. היה חשוך. מלמעלה, הירח, מוקף בעננים, היה מלא. באופן בלתי צפוי התרחש לפתע ליקוי ירח מלא. מרקו פדריקו, בנה של אנה, הסב את תשומת לבה לכך שהירח מכוסה כולו. בנקודה זו, מחשכת הירח, ניתן היה לקלוט תנועות מעגליות של עקבות אור. פרץ הזהיר אותם, דרך חברים, לא להביט בירח מאחר וזה מסוכן, וביקש מהם להעביר את דבריו. אנה ותלמידים אחרים הזהירו אנשים כי 15 בני אדם נהרגו לאחר שהביטו בירח והוכו על-ידי קרינה קטלנית. התלמידים הסתתרו בבית גדול עם חלונות קטנים ורעפים אדומים. ביום, השמש הייתה חיוורת וחשוכה. בלילה הירח היה קורן מדי. שם הם חיו ועמדו על המשמר, תוך שהם מבוצרים. כדי לבשל הם הבעירו עץ שיכלו למצוא. בלילה הם נזהרו מאוד שלא להיחשף לקרני הירח. היו סצנות אפוקליפטיות מסביב, אך תלמידי הגואל חיים היו מוגנים ושמורים.
סימן: השמש והירח המסוכנים של הדור הרביעי

 

60 – שמעון חלם (מאי 1985, מילפיני רודאנו, Millepini Rodano) שפרץ ביצע עליו את ברית המילה החדשה עם כלי שלא הכאיב ואפשר ריפוי מהיר ללא בעיות. -

סימן נבואי הנוגע לברית המילה

 

70 – סטלה פורטי חלמה (ספטמבר 1985, מילאנו) כי היא ראתה את כל התלמידים עם המורה חיים. המורה הסביר כי השנה כל השיפוטים יהיו שונים, ומעתה ואילך תהיה שפיטה בדרך אחרת. הגברת מזל (אשתו של הצדיק חיים) הייתה לבושה בבגדים שונים לגמרי מן הרגיל כדי להציג את הסימן[8]. -

סימנים: המשפט החדש במהלך הדור הרביעי

(סימן של שנת התשמ"ו – מספטמבר 1985 ועד ספטמבר 1986).

71 – סטלה פורטי חלמה (28 בספטמבר 1985, מילאנו) כי היא שימשה כסוכנת סמויה עבור ישראל, ולוותה במרגלת חכמה מאוד שחקרה אותה נמרצות, וניסתה ללכוד אותה. סטלה החליטה לברוח, כדי לחזור לביתה. כשנכנסה לבית, היא ראתה שיפוד שמשתמשים בו לרוב לצליית חזירים, ועליו תרנגול-הודו שחוט שמן כעגל, וממנו זלג דם רב. מתחת היה אחוז בוו קצבים גמל סובל. סטלה ריחמה עליו וביקשה מג'יורדנו לשחררו. הוא ענה כי הדבר הכרחי, וכי המורה חיים בעצמו דרש זאת, מאחר והייתה זו שחיטה למען הצלה. -

חוק חדש: הסברים מסוימים ליהודים מחוקים יהודיים מקובלים במהלך הדור הרביעי למען הצלה

 

75 – אנה גספרוטי חלמה (אוקטובר 1985, מילאנו) כי קנתה חלק של עוף. ברגע שהתחילה לבשל אותו, מישהו אמר לה כי אין זה אפשרי להשתמש בו, מאחר והוא חלק ממשלוח עופות אוסטרי שזוהם, ועליו להיזרק, גם אם מראה העוף לא השתנה. אז ראתה היא את הביצים שהובאו עם העוף. הן היו שחורות והיה עליה לזרוק אותן. -

סימני האוכל המזוהם במהלך הדור הרביעי

 

91 – שרה פודו חלמה (25 בדצמבר 1985, סרדיניה) כי הלכה בדרך ביום סגריר. לפתע מצאה את עצמה לפני מזבח קטן עם פסלי המדונה (הבתולה מריה) וקדושים נוספים. רוח חזקה ופתאומית העיפה את כל הפסלים ואת המזבח.

סימן הזעם השמימי נגד האלילות בדור הרביעי

 

93 – אנה גספרוטי חלמה (28 בדצמבר 1985, מילאנו) כי היה עליה ללוות כיתה בטיול. לאחר שעברה גשר תלוי העשוי מחימר משוריין, בגובה מסחרר, היא נוכחה לדעת כי שכחה את תיקה הקטן, הכולל מסמכים וארנק. לאחר שביקשה ממי שהיה איתה לחכות לה, היא הבינה שאינה יכולה לחצות יותר את הגשר שהיה כעת במצב של בנייה ואינו שלם בחלקו האמצעי. מתחת לגשר היה מדבר לוהט ומסוכן. מאחר וראתה כי היא אינה יכולה לחזור, והיא רעבה, אנה עצרה בטרטורייה (מסעדה איטלקית קטנה), שנוהלה על-ידי נזירות, כדי להצטייד באוכל ובדברים אחרים. אנה הסבירה שם כי אין לה כסף ומסמכים ושאלה מה היא יכולה לעשות. נזירה נתנה לה חבילה ואמרה לה כי כל מה שתזדקק לו, תוכל היא לשים בבגד (שנמצא בחבילה) ולהתפלל לאל, וכי כל מה שתחפוץ בו יינתן לה[9]. בחבילה הייתה טוניקה ירוקה של פרץ, טוניקה לבנה של אנה וז'קט רקום כחול.

סימן: ההגנה הנחוצה כדי "לעבור את הגשרים" של הדור הרביעי

 

95 – פרץ חלם (7 בדצמבר 1985, מילאנו) כי הוא רחוק כ-300 מטרים מדרום מילאנו. חברה איטלקית יצרה פצצה שנועדה להגיע לסוריה, אך הנשק התגלה ופעל כעת נגד יוצריו. באותו זמן ענן שחור נורא איים על כולם. הוא היה רעיל וכולם סגרו בשל כך את החלונות. מישהו אמר כי הרוסים ארגנו את הרכבות. פרץ לא יכול היה לחזור ובלבול גדול שרר.

סימן נבואי על הענן הרעיל של צ'רנוביל

 

98 – אנה גספרוטי חלמה (24 בינואר 1986, מילאנו) כי הייתה ליד השולחן עם עוד אנשים רבים, בני משפחה ותלמידים של פרץ. נכחו שם גם, כאורחי כבוד, שלושה אנשים צעירים בני 30 לערך, נאים וחסונים. שניים היו בלונדינים ואחד עם שיער ערמוני. הם המשיכו לדבר על "ההגנה" שיוכלו הם לספק לקבוצה. פרץ הואר לפתע כי הבין שאלו מלאכים שנשלחו להגן על הקבוצה והעבודה, ולכן אמר: "כעת אני מבין כי אתם מלאכים". הם הראו סימן מאשר, ושמחה גדולה שררה בין הנוכחים, תוך חיבוקים ונשיקות. על-מנת לספק תוקף רב יותר לבשורות הטובות, אביה של אנה, אנטוניו (שנפטר 22 שנים לפני החלום), הגיע מן העולם הבא להשתתף. קרולינה, אמה של אנה, כמעט התעלפה כשראתה אותו. אנטוניו הגיע לספר להם על שביעות הרצון העצומה שהייתה בעולם המתים ביחס לחדשות הבשורה החדשה[10].

סימן: מלאכי הגנה חדשים

סימן: לרבים מן המתים יש כבר ידע אודות הגאולה השלמה

 

99 – דוד בנין חלם (25 בינואר 1986, מילאנו) כי נכח בבית הכנסת. הוא נקרא לקחת את ספר התורה, שהיה גדול מן הרגיל. לאחר מכן הוא מצא עצמו הולך ברחוב עם ספר התורה מתחת לזרועו. אדם כלשהו, לא יהודי, נזף בו ואמר כי עליו לכבד את ספר התורה ולהחזיק אותו בשתי ידיים לפניו. אדון בנין עשה כך והמשיך ללכת לאורך הרחוב. אז, עם ספר התורה, הוא נכנס לרינשנטה (חנות כלבו גדולה באיטליה, שמשמעותה: לידה מחדש). -

סימן התורה המורחבת לעולם

 

100 – דוד לוי חלם (27 בינואר 1986, בת-ים, ישראל) כי היה במגרש המשחקים ועקב אחרי משחק כדורגל. מעל ראשי הנערים במגרש חג לו מטוס, שאיבד גובה בהדרגה, ולבסוף התרסק בדיוק מולו. כולם צעקו וברחו, מפוחדים. דוד, במקום זאת, התקרב והבחין כי במטוס זה הנוסעים, שהיו כולם ילדים, לא נפגעו כלל. דוד, נלהב משמחה, צעק: "הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו!". גם הכומר של בית הספר התקרב לדוד וחזר על המשפט. כל מי שנכח במקום ערך סעודה חגיגית לנס הגדול שהתרחש. בחלק השני של החלום, דוד שהה יחד עם ג'יורדנו ואיליאדה בתוך כנסייה. הוא הסביר לכומר כי היהודים משתמשים בתפילות של ילדים כדי להתחנן לה', מאחר והוא אוהב תפילות של ילדים. דוד ניסה להסביר גם את היות הפסלים חסרי תועלת, אך הכומר, למרות שהתעניין בכך, לא השתכנע מטיעון זה.

סימני ניסי ה' נסתרים במהלך הדור הרביעי

 

101 – שמעון חלם (6 בפברואר 1986, מילאנו) כי הירח עבר בשמים ממזרח למערב והתמקם במערב. לאחר מכן גוף שמימי ענק, הגדול פי 50 מן הירח, הופיע. היו לו 4 סימנים שכוסו על-ידי 4 עננים שחורים. שמעון אמר: "הבט, יום ה' הגדול והנורא החל". הוא הבין כי הסימן הרביעי היה מוות. הגוף השמימי הענק ירד לכדור הארץ, נגע ברחובות ובבתים. הוא הבין כי היו אלו מלאכים שהביאו מוות. בתו אמרה: "עלינו להתחבא מתחת להגנת הצלב", אך שמעון ענה: "לא, אנו תחת ההגנה של אל שדי וזה מספיק להגנתנו". שמעון פחד מחטאיו, אך הסתמך על רחמי ה', ואכן הגוף השמימי לא יכול היה לפגוע בו. -

סימני הדור הרביעי: הגנת אל שדי

 

102 – אנה גספרוטי חלמה (2 בפברואר 1986, מילאנו) כי הייתה בחלל, וראתה מסות חסרות צורה שיצרו גרעין של כוכב שביט. לאחר מכן ראתה גשם סוחף, היורד על אגמים מעגליים. היא ראתה מייצר נקניקי סלאמי, שכדי לפתור את בעיות החנות, היה צריך לשנות את צוות העובדים שלו ולשמור על חשבונותיו ביחס לערך הלירה[11].

סימן כוכב השביט שומאכר-לוי

 

109 – אדם חלם (אביב 1986, מילאנו) כי היום ה-14 לחודש, יום שבת, יהיה יום קשה ונפלא. ה' יוכיח את כוחו ואהבתו לישראל. -

הסימן הנבואי של הדור הרביעי

 

112 – אנה גספרוטי חלמה (5 במאי 1986, מילאנו) כי מתרחש אסון אקולוגי נורא, בו נפט רב נשפך לים התיכון. מומחים מצפון אפריקה הציגו חלקים של נפטא קרוש, ואמרו כי כמעט ולא הבחינו באסון, מאחר והיה זה חורף ופחות עיניים הביטו בים. -

סימני אסונות אקולוגיים במהלך הדור הרביעי

 

114 – אדם חלם (מאי 1986, מילאנו) כי היה עם פרץ ברוסיה, אולי במוסקבה. הם היו בבית כנסת מלא באנשים, ופרץ דקלם, יחד עם הקהל, את "שמע ישראל"[12]. -

סימן: הצורך בהגנה עבור יהודי רוסיה מאנטישמיות

 

116 – אנה גספרוטי חלמה (5 במאי 1986, מילאנו) כי היה הרס אטומי בכל מקום בו היא הביטה. יותר מכך שהאוויר זוהם, האדמה הייתה מלאה בנשורת גרעינית – אנשים כיסו עצמם באפר כדי להגן על עצמם מקרינה. נח[13] היה בבית בו אנשים רבים הסתתרו. הוא אמר לאישה כלשהי שהיא שמה יותר מדי זיתים על צלחתה, והזהיר אותה כי עליה לחשוב גם על המחר. -

סימני הרס אטומי והצורך במקלטים

 

118 – שמעון לופאנו חלם (5 ביוני 1986, מילאנו) שאחת משלוש נשים מכוערות החזיקה אדם-מיניאטורה בידה, ורצתה לשים אותו בשק פלסטיק שקוף. שמעון פנה למשטרה, אך שם אמרו כי זוהי גזרה, וכמו-כן, בגלל חוסר היכולת שלהם לפעול, עליהם לחזור למעלה. שמעון אמר לשוטר הבכיר: "אך אינך יכול להותיר אותנו עם בעיותינו. אם תעלו למעלה, נעלה גם אנחנו למעלה כדי להורידכם". השוטר אמר: "אם כך, תודה לאל, נישאר כאן"[14].

סימן: חטא המרוץ הגנטי החדש שנוצר על-ידי המדענים בדור הרביעי הזה

 

131 – אנה גספרוטי חלמה (3 בספטמבר 1986, מילאנו) כי ראתה את אנה פסלאקווה על מיטה בבית חולים לאחר ניתוח. אנה גספרוטי אמרה לה: "אני בטוחה כי הרופאים בישרו לך שיש לך לב חדש"[15] -

סימן: הגואל חיים מביא לב חדש לאנושות

 

132 – אדם חלם (9 בספטמבר 1986, מילאנו) כי ראה את אחד מנביאי ישראל, בשדה פתוח, עומד כשראשו מופנה למעלה וידיו פתוחות בתפילה לה'. כשהתפלל, הנביא עמד על לבנה קטנה על הארץ, שקודשה במיוחד עבור התפילה, ואשר אף אחד לא יכול היה לעמוד עליה מלבדו. בחלקת האדמה הקטנה הזו היה מזבח קטן. בחלום, ראה אדם נחש שנשלח על-ידי ה', ואשר בלע נחשים אחרים שנשלחו על-ידי כוחות הרוע[16]. לאחר מכן, מישהו, ככל הנראה בטעות, דרך על אותה פיסת אדמה. הנביא אמר לו: "לא נתבקשת לעמוד כאן בפני ה'", ולפיכך ביקש ממנו לעזוב. -

סימן מזבח הנביא בבית התפילה החדש

 

141 – פאולו חלם (12 באוקטובר 1986, מילאנו) כי ישב בחוץ, בחברת שני מסוממים. הוא קרא על פניהם את המרירות, חוסר שביעות הרצון, ואת תקוות הגמילה שלא ניתנת למימוש. פאולו, שהושפע ממצבם, אחז בידיהם חזק, וניסה בעזרת יושר ליבם להחדיר בהם שלווה וביטחון, כפי שקיבל אותם, ברוך השם, דרך הבשורה החדשה. הוא אמר להם: "מזל שנפגשנו, מאחר ובעזרת הבשורה החדשה תמצאו את התשובה לסיבת החיים, תודה לאל". לאחר שפאולו דיבר איתם, פניהם השתנו ואור חדר לעיניהם. הם השיגו תקווה חדשה לחייהם[17].

בשורה: תקוות הצלה למכורים לסמים

 

146 – אדם חלם (2 בנובמבר 1986, מילאנו) כי הוא נשאר ללא כסף וללא בשר, לאחר שהשאיר אותם לפני כן ב"תא במקרר תעשייתי". הוא פגש את קרמין שאול וסיפר לו כי הוא חושש, ומאחר וסוף השבוע היה ארוך, הוא לא יכול היה להגיע למקרר הגדול. קרמין שאול עודד אותו ואמר לו כי הוא יסייע לו לקבל בחזרה את כספו ואת בשרו. אז הגיעו הם למקום בו ניצב המקרר וקרמין שאול ואוספיה חיפשו אותו במרץ. בינתיים אדם חש בקור ובמהרה גם קרמין שאול וגם אוספיה חשו בכך, אך הם המשיכו בחיפושים. לפתע הדלת בחדר בו הם שהו נסגרה, והם נלכדו בפנים. קול אמר להם: "אם אתם רוצים להינצל, עליכם להשתחוות לרוח הדיאנטית". הם סירבו וקרמין שאול כעס מאוד[18]. -

מסר: נגד דיאנטיקה של הסיינטולוגים

 

162 – רוזה פרי חלמה (18 בינואר 1987, מילאנו) כי הייתה עם שרה, פאולו וילד בן 9. פאולו ושרה דאגו למצבו של פרץ (גזרות המוות שלו). רוזה אמרה להם: "אל תפחדו, פרץ יינצל, אך אם אנו רוצים זאת, עלינו לומר את המילים הבאות: "אני מכיר חמור שאוכל לחם ומדבר, והוא חמור טוב"". רוזה הוסיפה: "החמור משלים שליחות מטעם המורה הגדול והגואל האחרון, חיים. השליחות מביאה שלום לעולם ואחדות בין האנשים". בנקודה זו, הילד הסכים ואמר: "מה שאתם עושים ואומרים הוא נכון"[19]. -

סימן: הדור הצעיר יאשר את עבודת החמור אוכל לחם

 

179 – דבורה חלמה (20 במרץ 1987, מילאנו) כי ראתה בשמיים ירחים לבנים רבים ובאמצע ניצב הירח האמיתי, אדום כולו. דבורה שאלה את פאולו מדוע יש כל כך הרבה ירחים, והוא ענה: "זהו סימן כי ה' החל לבצע חלוקה של הנשמות". דבורה שאלה אז את פאולו מתי יגיע היום שאורך כל הלילה, אך הוא אמר כי אינו יכול לענות וכי עליו להכין את עצמו. -

סימן: בחירת וחלוקת הנשמות

 

181 – אנה גספרוטי חלמה (24 במרץ 1987, מילאנו) (בסופו של חלום ארוך) כי הסבירה לעיתונאי שהבשורה החדשה הייתה "סקופ המאה", מאחר וברוך השם, הבשורות המעטות שכבר התקבלו -ניתן להשוותן לקצה קרחון ענק שיצא לבסוף מן המים. -

סימן: קצה קרחון ענק

 

182 – פאולו חלם (25 במרץ 1987, מילאנו) כי היה בהרים, ושמש חזקה מאוד שלחה אור לבן עז. הוא ראה קשת (בענן) בשמים, והבין כי זהו סימן הברית. לאחר מכן, הקשת זזה בשמים ונכנסה לבסוף ל"גליל" ענקי. בינתיים פרץ הגיע והביט בתשומת לב. הקשת נכנסה תחילה אל הגליל בחציה, ומהבעתו של פרץ ניתן היה להסיק כי הוא מקווה שהיא תיכנס אליו בשלמותה. כך קרה בהמשך, והגליל סגר עצמו הרמטית. פרץ אמר: "תודה לאל, שלום נעשה בין הכוכבים"[20]. -

סימנים: ברית הקשת בענן, הגליל והשלום בין הכוכבים

 

185 – דבורה חלמה (6 באפריל 1987, מילאנו) כי ראתה את סימן התפוח והנחש המת[21]. -

סימן הנחש שימות בזמן הגאולה השלמה

 

186 – פאולו חלם (11 באפריל 1987, מילאנו) על סימן המים הנוראים. הסכר הגדול שהחזיק את המים התמוטט, והמונים טבעו במים. -

סימנים של המים הנוראים של הדור הרביעי

 

187 – דבורה חלמה (16 באפריל 1987, מילאנו) כי פרץ, פאולו ושני אנשים נוספים עמדו על הר קטן, והביטו בשמים. פרץ החל להסביר כי חשוב להתכונן לקראת התקופה שבה המזון יהיה נדיר. הוא אמר אז את המשפט המוזר הבא: "השד האימהי שה' יפתח יכיל חלב ודבש, ומהם אולי בעליכן ירצו לשתות, אך היו זהירות כי גם חלב זה יסתיים". -

סימן: תוכחות הנוגעות לנדירות המזון

 

191 – דבורה חלמה (20 באפריל 1987, מילאנו) כי סיפרה לפרץ על חלום שהיה לה לפני כשנתיים – הנשיא האמריקני רייגן דיבר על מלחמה. לידו היה גוש קרח ענקי שבו היו שני ראשי אדם החורצים לשון. הנשיא נכנס לחדר גדול וסגר את הדלת. דבורה הבינה כי התרחשה בו פגישה חשובה והיא ניסתה, ללא הצלחה, להקשיב. אז השתנתה הסצנה, והיא שהתה באי, שהיה שוויץ. דבורה שאלה מדוע שוויץ התנתקה מאיטליה וממדינות אחרות, והבינה כי הייתה מלחמה שעירבה גם מדינות ניטרליות. שוויץ הפכה לאי פרימיטיבי שהיה צריך להתחיל מאפס. -

נבואה על הרס שוויץ

 

193 – אדם חלם (22 באפריל 1987) שפרץ היה ברחוב קריימר (Kramer) במילאנו. הוא עצר לפני בית עתיק, שמספרו 33, ואמר: "הבית העתיק דומה לבית כנסת. אם הדבר לא יתחדש בתוך מספר שנים תהינה בעיות קשות".

סימן: בית הכנסת המסורתי חייב להתחדש

 

196 – שרה (פודו) חלמה (25 באפריל 1987, צ'רנוסקו) כי אנו התלמידים נמצאים במקום חשוך, במעין מערה. רעידת אדמה חזקה החלה וגרמה לכל לרעוד בחזקה. שרה התחילה לומר "שמע ישראל". כדי לייצב את עצמנו, יצרנו מעגל ושילבנו ידיים. שרה ביקשה עזרה בתפילתה, ואת זכות הגואל האחרון, חיים, וחזרה על שמות הסימנים של הגאולה השלמה. כשהגיעה לסימן החמישי של הדור הרביעי, היא עצרה וחשבה: "הו, אלוהים, אין זה אפשרי שהכל ייהרס", ובזהירות רבה היא השלימה את הסימן השישי של תחיית המתים. כשסיימה הביטה בפרץ, והופתעה לראות שהוא לא מתפלל, ויש לו מבט האומר: "לא יכול לקרות אחרת". שרה חזרה לתפילתה: "אל שדי, אם לא תעשה זאת למעננו, החוטאים, עשה זאת למען ילדי העולם". בנקודה זו זרם של מים מעופשים החל לעבור במקום בו הם עמדו. כולם נעמדו על אצבעות רגליהם, כדי לא לשקוע במים. מישהו שישב קרוב לזרם התמלא במים ושפשף את עיניו. פרץ אמר: "שעיניך לא יגעו במים". שרה ניסתה להביא מטפחת לאותו אדם כדי שינקה את עיניו, אך היה זה מאוחר. הוא התעוור על-ידי המים. - -

סימן נבואי: המים המורעלים של הדור הרביעי

 

197 – מריה פולנגי חלמה כי היא הולכת ברחוב. לפתע הכל החשיך, וערפל סמיך מאוד ירד, עד שכמעט ולא ניתן היה לראות דרכו דבר. היא ראתה אז חמור בדרך ואמרה בשמחה לבתה: "אם ניצמד לחמור, הוא יוביל אותנו הביתה, מאחר והוא יודע את הדרך". ברגע שנגעו הן בראש החמור, הערפל התפוגג. לאחר מכן היו הן על גשר ומריה הרימה אבן כדי להשליכה למים שמתחת. היא רצתה להראות לבתה את נתז המים שייווצר, אך למרבה ההפתעה לא נוצר כל נתז. -

סימן החמור אוכל לחם יודע את הדרך

 

201 – פאולו חלם (אפריל 1987, מילאנו) כי ראה סוגים שונים של מאכלים נופלים מהשמים. אנשים רבים אספו אותם והכניסו אותם לרכביהם[22]. -

אחד מן הסימנים המנבאים מחסור במזון

 

202 – פאולו חלם (אפריל 1987, מילאנו) על הסימן הרביעי של המים הגועשים[23]. -

אחד מן הסימנים הנבואיים של המים הגועשים

 

203 – דבורה[24] חלמה (מאי 1987, מילאנו) כי התלמידים היו סגורים בחדר, שבו רק אור עששית שבר את החשכה. הם פחדו ונצמדו האחד לשני. בחוץ היו רעשים, ברקים וכדורי אש, שהרסו כל דבר שנגעו בו. גברים, נשים וילדים ניסו לברוח אך לא יכלו. מזון היה חסר, ובכל מקום נראו אנשים שמתו ממגפה. מי שהיה בבית בכה בכאב. התלמידים היו בטוחים כי כל זאת ייעצר בכל דקה. הם העבירו את זמנם בין תפילה ארוכה להמתנה שקטה. לפתע פרצה אש בחוץ וכילתה כל דבר, ובהמשך שטפו המים שעלו על גדותיהם כל דבר שנשאר. -

סימני הדור הרביעי

 

204 – קרולינה (אמה של אנה גספרוטי) חלמה (1 ביוני 1987, פילצונה, ברשיה) שפרץ חזר מן הכנסייה. הוא הסביר לה שהכומר לא רצה לאפשר לו ליטול חלק בטקס אכילת לחם הקודש. פרץ התעקש, ולבסוף הכומר התרצה. פרץ היה מרוצה מניצחונו[25]. -

סימן: חמור-פרץ מבטל את הסימנים ההתחלתיים של הלחם והיין עבור מזבח מלכיצדק

 

205 – אדם חלם (3 ביוני 1987, מילאנו) כי שוחח עם שני יהודים בבוקר ראש השנה. בנקודה מסוימת, הוא לקח אותם תחת זרועותיו, ואמר כי יש לו משהו חשוב מאוד לספר להם. אז, בקול נמוך, הוא אמר: "בא הזמן", ולאחר מכן צעק זאת בקול רם מאוד, עד שהתעורר[26]. -

חזרה בשנה החמישית של סימן "בא הזמן"

 

211 – דבורה חלמה (23 ביוני 1987) כי פרח שושנה, שלא הושקה כשלושה ימים, מת. דבורה אמרה לחברתה רוז (שושנה באנגלית) שתשקה אותה בכל מקרה. רוז עשתה כן, אך הפרח נבל לחלוטין. דבורה הבחינה, עם זאת, כי מענף קטן יצאו ניצנים[27]. הן נכנסו לבית וכשהביטו מהחלון, ראו בשמים "חתיכת" ירח. בהמשך ראתה דבורה את השמש כירח, וכשרצתה להביט בירח שוב, הוא כבר לא היה שם. היא הביטה בשמש ובמהירות אמרה לרוז: "סגרי את החלון, מאחר ונראה והירח שולח קרינה מסוכנת". -

אזהרה נוספת שלא להביט בשמש או בירח במהלך הדור הרביעי

 

213 – דבורה חלמה (26 ביוני 1987, מילאנו) כי שהתה במרפסת ביתה לצד אביה. בשמים דבורה ראתה שני כוכבים, הקרובים האחד למשנהו. היא הסבירה לאביה כי אחד מהם הוא כוכב הסימנים (מלכיצדק) והאחר הוא כוכב אברהם. האיחוד שלהם מסיים תקופה בת 4000 שנים, ובמסגרתו המורה מבצע סימן והכל נע במהירות גבוהה. דבורה הביטה אז בירח, שהיו לו שני אורות לצידו. היא הביטה שוב בשני הכוכבים וראתה שכוכב אברהם וכוכב הסימנים היו קרובים יותר. בקרבתם היו שלושה כוכבים שיצרו משולש[28]. היא הסתכלה אל שאר השמים וראתה שוב את שני הכוכבים. כעת הם נראו מאוחדים והמשולש נעלם. ברגע זה דבורה ראתה כוכב נופל, ואחריו עוד רבים. לאחר מכן, כשישבה על מיטתה, התפללה דבורה לה' כי זוועות השואה לא יחזרו שוב לעולם, מאחר והיהודים סבלו יותר מדי במהלך מלחמת העולם השנייה. -

סימני כוכבי אברהם ומלכיצדק; התקופה לפני פגישתם; הגנת עם ישראל

 

214 – פאולו חלם (28 ביוני 1987, מילאנו) כי האפיפיור התפטר מתפקידו. הוא נטש את הוותיקן, ואז קול אמר: "היורש צריך להיות פרץ". לאחר מכן פרץ, כשעל כתפיו טלית לבנה, הלך לבזיליקת הוותיקן (סן פייטרו) שהייתה מלאה באנשים. הוא צעד באיטיות רבה אל המזבח, בו ניצב כסא האפיפיור הריק. פאולו הלך אחריו. כשהתקרב פרץ לכסא, הוא האיץ את צעדיו, מאחר ומספר בישופים וקרדינלים רצו לתפוס גם כן את הכסא, אך הוא הגיע אליו ראשון, וביצע עליו סימן. לבסוף חזר בדרך בה הגיע[29]. -

אחד מסימני חמור-פרץ-אפיפיור, על-מנת להחזיר את הדברים לבסיסם הנכון

 

216 – אנה גספרוטי חלמה (2 ביולי 1987, מילאנו) כי הייתה מול המורה, שישב בראש השולחן. הוא רצה מחתכת קרח, ואנה, ששמחה כי היא יכולה לסייע, קנתה לו מחתכת קרח ואמרה כי היא מצטערת על הטובה המצומצמת. המורה חיים חייך ואמר: "כל אדם עושה את שביכולתו לעשות, וזה טוב". בשל התרגשותה, אנה גילתה כי היא התעוררה. המורה אמר לה לא לדאוג, וגם אם התעוררה, היא תירדם שוב ותחזור לחלום. ואכן, אנה נרדמה שוב וחזרה לאותו המקום. כעת המורה חיים דיבר עם שני אנשים על בן אדם שלישי שנראה מוזר עם סימפטומים מדאיגים. הוא הסביר כי המחלה נובעת מזרמי הירח. -

בשורת המורה חיים: מה שכל אחד יכול לעשות הוא מספיק, גם אם נראה כי זה מעט

 

220 – דבורה חלמה (10 ביולי 1987, מילאנו) כי היא הולכת לאורך הרחוב עם ילד, בדרך לביתו של פרץ, שבו סימן חשוב צריך להיעשות. הילד שאל את דבורה מה עליהם לעשות כדי לבצע את הסימן, והיא ענתה לו: "רק תחשוב על נישוק וחיבוק כמה שאפשר, מאחר וברגע זה כל אחד מאיתנו ייצג אומה, וכל נשיקה וחיבוק יסמלו את השלום העתידי בין העמים, דרך פיוס הנשיקה והחיבוק בין עשו ויעקב". הם עברו מתחת לשעון, והילד אמר כי הוא כועס על הכנסייה מאחר ושיקרה במשך 2000 שנה. דבורה אמרה: "זה נכון שהם סיבכו אותך במשך 2000 שנה, וגרמו לך "לסגוד" לבן אדם, לישוע". מסומם אחד ששמע אותם מדברים אמר: "אך כעת הגיע הזמן לדעת את האמת". הם הגיעו לפרץ ונכנסו למרפסת להביט בכוכבים. פרץ אמר: "הסימן חייב להידחות עד מחר, מאחר וכעת יש ערפל, ורק אל מול כוכבים רבים יש לבצעו". -

פיוס, תיקון והמתנה לבוא הזמן

 

221 – דבורה (יולי 1987, מילאנו) חלמה כי הדור הישן הוא שחור[30], אך הדור החדש יכול להינצל על-ידי הברית החדשה השלמה. -

הברית החדשה השלמה מצילה אנשים מדור הממון

 

222 – דבורה חלמה (16 ביולי 1987, מילאנו) כי הלכה לצד נזירה. לפתע שתיהן נשארו ערומות. הן המשיכו ללכת ובנקודה מסוימת הנזירה כתבה על האדמה מילה ביוונית. פרץ הגיע ושאל אותה לפשר המילה, ודבורה ענתה כי המילה היא "בן". פרץ הביט במילה וחייך בסיפוק[31].

סימן נבואי אודות נזירות המבטלות את שבועותיהן כדי לחיות בנורמליות

 

226 – אדם חלם (18 ביולי 1987, מילאנו) כי הצדיק חיים אמר לפרץ: "פרץ! (הוא עמד על רגליו מיד), מי אני?". פרץ ענה: "המורה חיים הוא הגואל, גם אם עדיין רק מעטים יודעים זאת" -

בשורה: זו האמת שקובעת, לא כמה יודעים אותה

 

230 – דבורה חלמה (24 ביולי 1987, מילאנו) כי ילד חסר אמונה, מעט לאחר תאונת אופנוע, הקשיב לבשורה החדשה[32]. -

מסר: רבים לא מקשיבים עד שהם נפגעים

 

231 – דבורה חלמה (24 ביולי 1987) כי שהתה במנזר עם ילדות רבות שיהפכו לנזירות. הילדות היו מבולבלות, וכל אחת החזיקה אבן בידה והביטה על הסבריה. הן הגיעו אל מול האחראית העיוורת, שהחזיקה גם היא אבן בידה. היא הקשיבה למה שיש לבנות לומר, ולאחר מכן ליקקה את האבן וראייתה חזרה אליה, לתדהמת הבנות. האחראית החלה לדבר אז על פרץ, כאשר הנזירות העתידיות הקשיבו בעניין, אך לבסוף הן איבדו את הרצון להפוך לנזירות[33].

סימן נוסף לחזרת הנזירות לעולם

 

235 – דבורה חלמה (7 באוגוסט 1987, קאסינה, קומו) כי ראתה מלאך שהופיע לפניה ושושנה. המלאך אמר: "אל תחששי, אני שומר עלייך"[34]. -

סימני המלאכים החדשים של הברית החדשה השלמה

 

238 – דבורה חלמה (12 באוגוסט 1987, קאסינה, קומו) כי היא הייתה במכונית בפינת רחוב, והביטה בשמים. מולה היו שני גורדי שחקים, וביניהם נראו ירח וכוכב מתחתיו. ענן כיסה חצי מן הירח, ואז הוא נע והשאיר את הירח גלוי. דבורה הלכה לפרץ וסיפרה לו את החלום, והוא אמר לה: "חמישים וחמש". הוא ישב מתחת לעץ גדול ואמר: "הירח במצב זה יצר עם הענן את המספר 55, מה שמסמל את 6500 השנים מאדם הראשון ועד לגאולה השלמה[35]. -

סימן: הדור הרביעי בן 65 השנים

 

249 – קלאודיו חלם (8 בספטמבר 1987, מילאנו) כי בגשר על נהר, שאל מישהו אותו ואת דבורה אם הם גרמנים. הם ענו בשלילה. אותו אדם שאל את דבורה אם היא אנטיכריסט, והאם היא מחפשת את האנטיכריסט שיגרום למלחמה גדולה, והיא ענתה שלא. קלאודיו הסביר כי אין זה האנטיכריסט שיגרום למיתות רבות במלחמה הגדולה שמתקרבת, אלא אסונות טבע שיימשכו 2-4 שנים, וכמו כן כי קיים מקלט לשם הצלה מכל מה שצפוי להגיע[36].

תיקון התפיסה השקרית של ה"אנטיכריסט"

חשיבות המקלטים במהלך הדור הרביעי

 

260 – דניאל חלם (8 באוקטובר 1987, מילאנו) כי מישהו אמר לו שהוא מכיר את פרץ, אך לא מכיר את הדיבר השני. דניאל הוציא מכיסו פיסת נייר שעליה נכתב כביכול הדיבר השני, אך הוא מצא בה רק את המילה: "לשונאי". באותו רגע רוח חזקה מאוד העיפה את הפתק מידיו של דניאל, והחדר שבו הם עמדו השתנה, כשבמקום תקרה, מספר רב של כוכבים נראה בשמים. דניאל החליט לומר את הדיבר השני בלב מילה במילה, ועם כל מילה שהגה, נראו ברקים, נשמעו רעמים, וכוכבים החלו ליפול מכל כיוון, עד אשר נראה "גשם" של כוכבים. אז הכל הפך חשוך ואי אפשר היה לראות דבר. דניאל הבין כי היה זה זעם ה'[37]. -

סימן: בית הספר של הדיבר השני

 

261 – דבורה חלמה (10 באוקטובר 1987, מילאנו) כי ניתן לה ציור של עשרת הדיברות (הרגע בו משה רבנו מסר את שני לוחות הברית ל"חכמי העדה" בהר סיני[38]). כשנתנה אותו לפרץ, הוא הפך ללוחות של ממש. פרץ ודבורה חזרו הביתה, וכאשר פרץ עלה במדרגות, דבורה עלתה במעלית. דבורה לא זכרה מה היה מספר הקומה, לחצה על מספר 35, שהיה מחצית ממספר הקומות בבנין הגבוה. היא ראתה כי פרץ עולה במדרגות כדי להסביר את הבשורה החדשה לאישה שאותה הוא ליווה אל חדר מואר מאוד. גם פרץ וגם האישה היו לבושים באדום. דבורה שאלה מישהו היכן פרץ גר, והוא ענה לה כי עליה לעלות לקומה ה-65. היא עלתה לשם במעלית, וכשיצאה ממנה ראתה כי פרץ וקרמין שאול נכנסו לדירה והתיישבו ליד השולחן. התלמידים הראו לפרץ את העבודה שעשו, פרץ היה מרוצה מאוד, ואמר שהעבודה מתקדמת היטב, אם כי הם רק בתחילתה. -

סימן: נדרשות 65 שנים להגעה להתחלה

 

263 – דבורה חלמה (21 באוקטובר 1987, מילאנו) שפרץ סיפר לפאולו כי היה זה הכרחי להעניק ברכה הגנה מיוחדת כדי להיות מוכן לתקופת מלחמות ה'. הם היו על מזבח מלכיצדק וביצעו סימן לשם כך[39]. ביום שלאחר מכן החזיקו התלמידים ידיים בסימן קבלת הברכה. -

הטקס החדש: ברכות נגד רעות הדור הרביעי

 

264 – דבורה חלמה (2 בנובמבר 1987, מילאנו) כי מישהו נתן לה בשורה: זעם ה' מתכוון להתפרץ. מי שלא קיבל את הברכה מצוי בסכנה. לפרץ ניתן שבוע כדי להפיץ את הברכה. - לאחר מכן, דבורה הייתה על החוף עם כל התלמידים לטבילה[40].

(שבוע כדי לכתוב את הברכות ולהפיצם לתלמידים)

 

265 – דבורה חלמה (4 בנובמבר 1987, מילאנו) שהתלמידים היו בנהר אדה (Adda). כשהם כורעים על ברכיהם, הם הודו לה'. לפני הטבילה במים, ולאחר שהרטיבו את ראשיהם, הם התברכו. אז, כשראשם מרוח בחול, הם החזיקו האחד את השני, תוך כדי שיד אחת מונחת על הראש של מי שניצב מלפנים, והיד השנייה החזיקה בחול שאותו הם ישמרו בהמשך. הברכה נעשתה לפני אל שדי, בנוכחות הגואל חיים ומלאך הגאולה השלישית. -

סימן לשם הפצת הברכות

 

282 – דבורה חלמה (6 בינואר 1988, מילאנו) כי פאולו אמר שסימני אבני הברד הגיעו, אך הם עדיין לא אומתו. בשל כך דבורה ופאולו חשבו יחד על כך שהסימן לא אומת. היה זה יום שמשי, אך בשמים הופיעו לפתע ברקים ורעמים. קול החל להישמע, ואמר: "מה שה' אומר בסימנים יאומת, מאחר וה' לא אומר דברים בעלמא". הקול היה רציני מאוד, וכשהמילים נאמרו, גושי קרח החלו לרדת על פאולו ודבורה, שנבהלו מאוד. הם ירדו על ברכיהם, בכו וביקשו סליחה מה', מאחר והיו להם ספקות. אז נרגע הכל, דבורה הלכה לפרץ וסיפרה לו על מה שקרה. היא אמרה כי לא ראתה דבר כזה מאז שה' העניק את הדיבר השני בהר סיני[41]. -

בשורה מאל שדי: אל תפקפקו באמיתות הסימנים. ה' לא אומר דברים סתם

 

286 – ג'יוזפה חלם (15 בינואר 1988, מילאנו) שפרץ היה מבוגר, כבן 90. הוא היה לבוש בלבן, ישב בין שני אריות ואמר: "היהודים חייבים לעזוב את התחנה, מאחר והם כבר שילמו, והם לא ישלמו יותר"[42]. –

סימן: היהודים כבר שילמו בשואה

 

287 – קרמין שאול (אחיו של פאולו) חלם (23 בינואר 1988, מילאנו) כי ראה את הירח בוער, כאילו התפוצצו עליו פצצות. דברים מתכתיים גדולים נפלו על בניינים, בעוד מכוניות נעו בעצמן, נפתחו והתפצלו. שרר כאוס גדול. קרמין שאול היה רגוע, והבין כי הכל הגיע מה' וכי הוא מוגן. הוא אמר לחמותו: "זוהי זרוע האל שמכה". לאחר מכן הוא, פאולו ואוספיה ראו שוטר שסימן כי האירוע הסתיים. הם הביטו בשמים וראו שהכוכבים הפכו רכים כנוצות, נעו מסביב וירדו מטה ללטף אנשים. קרמין שאול, שהתרגש מפעולותיו הנפלאות של ה', חשב לעצמו: "מחר לעיתונים יהיה על מה לכתוב, וכל העולם יידע שה' קיים"[43].

סימן כפול: הדור הרביעי והגאולה

 

290 – דבורה חלמה (פברואר 1988, מילאנו) שראתה ירח אדום מאוד. בכל פעם שהביטה בו, הוא נפל לארץ. היא פחדה מכך, חשה בכף יד שאחזה בזרועה, ונראה לה כי מדובר באליהו הנביא. בעקבות כך דבורה התמקדה במחשבותיה בה' ונרגעה. פאולו הסביר שהירח היה בסימן ירח הדבש, אך גם בסימן ירח הדם. קרניו הגיעו להשמיד את הרשעים שאינם בוטחים בה'. -

בשורה אודות יראת ה'

 

293 – אדם חלם (פברואר 1988, מילאנו) שפרץ, במצב רוח חגיגי של שלום, מחא כפיים עם קבוצה של ערבים פלסטינים. -

סימן תקווה לעתיד

 

295 – פאולו חלם (19 בפברואר 1988, מילאנו) כי שהה בישראל, בדירה בה התגוררו תלמידי בית הגאולה. פאולו שוחח עם רפאלה, שאמרה לו: "אני רואה בעיניך שהינך מרוכז במה שעליך לעשות, לקראת ההגעה של משה". פאולו הלך לבתים אחרים כדי להציל אנשים ממה שהולך לקרות, ולהביאם אל הבית. במדרגות האווירה הייתה של מוות, והובן שיום ה' הגדול והנורא קרוב. בהגעה אל היעד, פאולו ראה את פרץ ששמח, אך במקביל גם היה מלא יראה, בשל נוכחות משה[44]. -

סימני קשירה לגאולה הראשונה של משה

 

296 – דבורה חלמה (23 בפברואר 1988, מילאנו) שמלבד לאגור מים במשך שעתיים, היה חשוב גם לחלק מזון, כסימן של רעב. פרץ הסביר לתלמידים כי גם "תריסים ונציאנים" צריכים להיות מוגפים לגמרי, מאחר וקרני הירח מסוכנים מדי. -

סימנים נבואיים: רעב וסכנות בדור הרביעי הזה

 

302 – קרמין שאול חלם (13 במרץ 1988, מילאנו) כי מלאך מסר את הבשורה הבאה: "מי שיגן על היהודים יתקדש"[45]. -

סימן: מי שמגן על היהודים יתקדש

 

304 – רפאלה פייר (Feyer)[46] חלמה (20 במרץ 1988) שבשיחה עם ג'רארד היא אמרה: "אני יהודייה". ערבים שעמדו לידה ושמעו זאת, החלו לומר: "יהודייה", ולהביט בה בשנאה. באותו רגע היא הבינה כי היא הייתה בישראל, בתקופה מכרעת לגבי השטחים. היא פחדה מאחר ומצאה עצמה בין ערבים רבים, אך הבינה כי ניתנה לה אפשרות לדבר איתם, ולכן פנתה אליהם באנגלית: "האם אינכם עייפים מן המאבק שלא נגמר? האם לא עדיף לאחד כוחות כדי לחיות בשלום ובהרמוניה, ולעבוד יחד כדי לשפר את תנאי החיים בישראל? בסופו של דבר, חיינו יחד באותם שטחים במשך זמן רב, ומה תעניק השנאה ההדדית, מלבד פגיעה האחד בשני? למעשה, אנו עובדים את אותו האל. זכרו גם כי ישראל היא מדינה דמוקרטית" - - . כשרפאלה דיברה, היא ראתה שדבריה החלו להשפיע, אך כאשר היא ביטאה את המשפט האחרון, ערבי אחד קטע אותה ואמר: "רק רגע, ישראל הייתה בתחילה מדינה סוציאליסטית. האם לא רק דרך הצבעה היא הפכה דמוקרטית?" רפאלה, הבינה את רוח הסתירה בדבריו וענתה: "האם אין זה נזקף לטובתה של ישראל שהחליטה היא להפוך לדמוקרטית, ושאפשרה לך להישאר כאן, למרות השוני בגזעך ובדתך?" כולם הסכימו עם רפאלה, שנדהמה כעת מעצמה שהצליחה למצוא את המילים ואת האומץ לומר את הדברים הללו. -

בשורה: הענקת נימוקים לפלסטינים

 

305 – פרץ חלם (24 במרץ 1988, מילאנו) כי היה בישראל והלך יחד עם שרה בקרבת הים. פרץ אמר: "ראי איזה סימן רע, מי הים לא זזים כלל". היה לילה והאווירה הייתה רצינית ומאיימת. משלב מסוים פרץ החל ללכת לבד, וחיפש מקום לישון. הוא מצא מקום בו חי זוג ישראלי צעיר ונשוי, הודה להם על האירוח והודה לה' על הכל. הבעל, עם זאת, הביט אליו בחשד. כששכב פרץ לישון, הוא חלם מספר חלומות. באחד מהם הוא ראה את אותו בעל עם חברים, כולם ממוצא אשכנזי, כמוהו. הם התלוצצו על פרץ והחשיבו אותו כדתי. אחד מהם כיבה סיגריה על ידו של פרץ בגועל, שמצידו נזף בהם ואמר: "זה לא בגלל שאינכם דתיים, אלא בגלל שאין לכם יראת ה'". בחלום אחר, פרץ הלך ברחוב, ויהודי ספרדי החל ללכת לידו. על האדמה היו סלעים רבים, המכוסים בקרמל עם רצועות שוקולד, וכולם נועדו למכירה. האדם אמר משהו כדי להתחיל בשיחה עם פרץ, אך פרץ לא ענה, ובמקום זאת הרים את אחד מאותם סלעים, שהיו יפים מבחוץ אך לא אכילים, מאחר והיו מצופים בלבד, ולכן השליך אותו. פרץ התעורר בבית הזוג ואמר: "קיבלתי סימנים נבואיים. בעוד שבועיים-שלושה ישראל תעבור תקופה של סכנה גדולה. "למרבה הצער", הסביר הוא לאישה, "יש גזרה על ישראל בשל חטאיה". בין האשכנזים יש רבים ללא אמונה כלל, התנהגותם נוראית, הם שחצנים, חסרי אהבה וכבוד לזולת, ובין הספרדים יש כאלו המתנהגים כלפי חוץ ברשמיות מתוקה, אך בתוך תוכם הם קשים כאבנים. פרץ הוסיף כי הבין מן החלום שבעלה של האישה התייחס אליה לא יפה, בעוד שהיא אהבה אותו. זוהי מגמה מצערת בישראל של ימינו. באותו רגע ירד הבעל במדרגות, החל להתייחס לפרץ בחוסר כבוד ודרש כי יעזוב מיד. האישה לא הסכימה, אך לבסוף הוכרחה לבצע את שציווה. פרץ התעורר מן החלום. -

מסר: אזהרות נגד התנהגות רעה ודרך ארץ שגויה

 

308 – דניאל חלם (3 באפריל 1988, מילאנו) כי שהה בבית. היו בו אורחים רבים שאכלו בשפע על שולחן גדול, והתענגו על האוכל עם ידיהם. דניאל לא השתתף בכך ונגעל מאוד. הוא יצא למרפסת ומצא בה שוטר שביקש עזרה באכסון מזון. יחד הם הכניסו מזונות שונים לקופסאות כחולות, סגרו והניחו אותן באופן מסודר על מדפים. העבודה הייתה מעייפת וארוכה. לבסוף הם מילאו את החדר כולו. המזונות העיקריים שאוחסנו היו פסטה ובשר.

מסר: הכנות לקראת מחסור במזון

 

309 – אדם חלם (3 באפריל 1988, מילאנו) שפרץ הסביר לחבורת אנשים, הנאמנים לבשורה החדשה את משמעות המילים "לא תיוותר אבן על אבן". הוא אמר: "השכל האנושי לא יכול לדמיין מה יקרה בימים הללו". לפתע התרחש פיצוץ עוצמתי. פרץ זז מן המקום בו הוא ניצב כדי לא להיפגע. החלה מהומה, אנשים נהרגו, יד שחורה ירדה מלמעלה והרגה את כל מי שנקרה בדרכה. היה זה רגע נורא. פרץ, שנתקף בחרדה, קרא בשם ה' (השם המפורש) באיטלקית. הוא ביצע סימני תנועות מלמטה למעלה ואז הנשמות חזרו לגופותיהן המתות וחזרו לחיים. -

כח "תחיית המתים" שניתן על-ידי הצדיק חיים

 

310 – פאולו חלם (3 באפריל 1988, מילאנו) כי הוא עמד מחוץ לבית חולים וראה את המורה חיים, המלווה על-ידי פרץ. המורה חיים היה רציני ולא דיבר, כשיחד עם הגברת מזל, חזרו הם הביתה. פאולו ישב אז על המדרגות, מחוץ לביתו של המורה, כשהוא שמח, וחשב לעצמו: "תודה לאל, כעת מישהו יכול לראות ולדבר עם הגואל". לאחר מכן פרץ ופאולו נסעו ברכב לבית המורה. פאולו נוכח לדעת בהפתעה כי היו מתנות רבות ברכב. כשהגיעו לביתו של המורה, פרץ אמר לפאולו: "אמור לשאר כי עלי להישאר לבדי למשך מספר ימים, מאחר ואני נכנס לסימן המַעֲטֶה (או מסווה) המשיחי לשם כתיבת בשורת הנביא"[47]. -

המעטה המשיחי עבור הבשורות הנבואיות של הדור הרביעי

 

313 – דניאל חלם (4 באפריל 1988, מילאנו) שקרמין שאול היה שמח ונרגש מאוד, מאחר והוא קיבל משימה חשובה של גילוי כוכבי לכת שונים בחלל. דניאל, עם חברים נוספים, החליטו ללוותו במעבורת החלל. כשנסעו למקום בו ניצבה המעבורת, הם נעצרו להביט בכוכבים, והשמים היו בהירים באופן מדהים. בנקודה מסוימת, הם ראו כוכבים הנעים בכיוונים רבים. דניאל, קרמין שאול וג'יוזפה נדהמו מן המראה הזה, וככל שהדקות נקפו הם ראו יותר ויותר תנועות כוכביות עד שקבוצות כוכבים שלמות נעו לכל כיוון. ואז, מאותן קבוצות כוכבים רבות נוצרו גופים מתכתיים. דניאל הצביע על השמים ואמר: "ראו, אלו עב"מים". מכונות המלחמה הללו פלשו לחלל, ולאחר שטסו מעל לאזור הן החלו לירות, ופגעו תחילה במגרש חנייה מלא במכוניות. דניאל ניסה להזהיר את האנשים שמסביב, אך כולם נותרו אדישים, כאילו דבר לא קרה. הוא נפצע 3 פעמים מן התקיפות, ומאחר ולא היה חמוש, לא יכול היה להגן על עצמו. כשראה את ג'יוזפה וקרמין שאול מגנים על עצמם ברובים, הוא גם נטל אחד. בתוך הבלבול הגדול, הם היחידים שהותקפו. דניאל, שרצה עוד כדורים, קיבל את עצת ג'יוזפה ועלה על רכבת. על הרכבת הם ראו שהשמים מלאים במכונות מן הגיהינום, ובשלב מסוים הבינו כי הם ביפן. לאחר מכן ראה דניאל שהכל נרגע ושוב הבחין בקרמין שאול המתכונן לקדם את המשימה[48]. -

קרמין שאול נבחר כשגריר השלום לחוצנים

 

314 – ג'יוזפה חלם (7 באפריל 1988, מילאנו) כי היה זה יום מקסים עם שמש נפלאה. מעט לאחר מכן נראה ירח "אפוקליפטי", עצום וקרוב לארץ – ירח עם קרניים לוהטות אדומות ועננים רבים מסביבו. ג'יוזפה הכריז אז לעבר קבוצת אנשים צעירים: "הדבר נראה כבר בחלומות, ולכן לא צריכים להיות לכם ספקות. כאשר הסימן הזה מגיע, יתחילו סימנים אמיתיים של הדור הרביעי". -
סימנים של הדור הרביעי: הירח האפוקליפטי

 

316 – אדם חלם (9 באפריל 1988, מילאנו) שפרץ העביר שיעור לקבוצת אנשים, שבה היו גם ישראלים. פרץ אמר: "במה שנוגע לאירועים ולהתרחשויות במסלול חיי היהודים, ה' בעצמו מחליט. במה שנוגע לאומות האחרות, מה שקורה תלוי בגורל. מה שקורה ליהודים הוא בזכות אברהם"[49]. -

סימן: ישראל נמצאת תחת השגחת ה' באופן ישיר

 

319 – ג'יוזפה חלם (12 באפריל 1988, מילאנו) כי ראה אדם יורד ממלכות השמים ולו עיניים כחולות ושיער בלונדיני. הוא התקרב לג'יוזפה והתחיל לדבר על דברים טובים רבים ונכונים. לבסוף ביקש הוא מג'יוזפה ללכת אחריו וג'יוזפה ציית. הוא הביא אותו אל הרכבת התחתית, ואז השליך עצמו על המסילה, בדיוק כשהרכבת חלפה. ג'יוזפה ראה כי כל גופו של האדם נחלק לחלקים, אך מיד חזר הוא לעצמו ללא כל שריטה. הוא התפלא מכך, אך אמר לעצמו: "אני לא אלך אחריו", ולאחר מכן אמר: "אני נשאר עם החמור"^[50]. -

סימן: לכו בעקבות סימני החמור ולא בעקבות עושי פלאים

 

321 – ג'יוזפה חלם (16 באפריל 1988, מילאנו) כי נכח בעיר, בה מנע הוא סכנה. לפתע, מלמעלה, ראה מיליון חרקים שהחשיכו את השמים. ג'יוזפה הסתגר בבית, אך נחיל ארבה הגיח מכל עבר. הוא הזהיר אנשים אחרים אודות הסכנה, ולמרות ששהה בבית עם חלונות סגורים, הארבה שבר את הזכוכיות והתקיף מכל כיוון. ג'יוזפה קפא ללא יכולת לפעול. הוא הביט על אחדים מן החרקים שהתרבו במהירות עצומה אפילו כשהיו מתים. -

סימן למגפות ולמטרדים במהלך הדור הרביעי

 

323 – ג'יוזפה חלם (21 באפריל 1988, מילאנו) שנער התייחס לפרץ ברשעות והטיל אותו על הארץ. פרץ לבש את הטוניקה הירוקה שלו והיה לו מוצץ בפיו[51]. משמים קול אמר (לנער): "מה אתה רוצה לעשות?", והחל לצחוק. הנער המזועזע שם את ידיו על ראשו, ואז פרצה אש, שאחזה בכל גופו. לאחר מכן הופיע עיתון ובו נראתה המילה: "ירושלים".

מסר: כבדו את סימני החמור, אחרת...

 

324 – ג'יוזפה חלם (26 באפריל 1988, מילאנו) כי ראה את פרץ על מחצלת (מזבח) של אליהו הנביא, ופרץ אמר: "ישועה נובעת מארבעת קצוות בית התפילה"[52]. -

בשורה: ישועה נובעת מבית התפילה החדש

 

331 – פאולו חלם (21 במאי 1988, מילאנו) חלום ארוך ומבולבל ממנו הוא זוכר מספר סצנות. בעולם הייתה אווירה של חרדה, ואנשים פחדו. תחושתם הייתה כי שיטפון גדול או אסון אחר נמצא בדרכו אליהם. פאולו קישר זאת ליום ה'. לאחר מכן פאולו מצא עצמו לאחר יום ה' וראה כי הארץ הייתה נטושה למחצה. מספר אנשים התקרבו אליו, וביניהם היו שני רוסים במדים, שפחדו ושאלו היכן הם נמצאים. פאולו אמנם ידע שיום ה' הגדול והנורא עבר זה עתה, אך לא ידע היכן הוא נמצא. -

הבלבול הגדול שמגיע בדור הרביעי

 

347 – דניאל חלם (11 ביולי 1988, מילאנו) כי היה מתחת לכנסייה ברחוב מאטיולי, עם קרמין שאול ואחד מכת העדים. העד שאל את דניאל: "באיזה שם אתה מכנה את האל?" דניאל ענה: "אל שדי, כמו היהודים". העד הופתע מן התשובה ורצה לומר משהו, אך לפני שיכול היה לדבר, נשמע קול מלמעלה, שאמר: "לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה, אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא" (שמות, כ', 6). העד פחד מאוד כששמע את הדברים[53]. -

סימן: "חבר כת העדים" מחלל את שם האל כל הזמן

 

356 – פאולו חלם (10 באוגוסט 1988, קהיר, מצרים) כי היה עם תלמידים במקלט במינרבינו, בשל מלחמת כוכבים. חלליות של חוצנים היו בכל מקום ותקפו את כדור הארץ. פרץ הניח על ידו של פאולו חפץ עגול ואמר לו כי עליו לצאת החוצה איתו. כולם היו צריכים להגות את שם האל, אל שדי, שוב ושוב. פאולו יצא החוצה עם החפץ, שהיה לו כוח למשוך את החוצנים. על-ידי הרג החוצן הראשון, הצליח הוא להרוג את השאר. -

מלחמות כוכבים מגיעות

 

360 – דניאל חלם (1 בספטמבר 1988, מילאנו) כי הכיר את עוזר הבמאי מרטין סקורסזה, והוא הסביר לו כיצד עליו להגן על עצמו מהאשמות המבקרים (הדתיים) לסרטו "הפיתוי האחרון של כריסטו". דניאל אמר: "הדרך היחידה לסגור את פיותיהם היא לומר שישוע היה אדם, בן יוסף ומרים, שנבחר על-ידי האל, נולד, ככל בני האדם, מקיום יחסים רגילים". דרך מפתח זה הסביר דניאל לעוזר הבמאי משהו אודות הבשורה החדשה, והוא, צעיר סימפטי ופעלתן, הבין שהסרט היה "סימן". דניאל הבין כי היו אלו אירועים שהגיעו כדי לסלול את הדרך עבור הבשורה החדשה. -

סימן "סימנים" לעולם, גם אם בסרטים מסוימים

 

366 – דניאל חלם (28 בספטמבר 1988, מילאנו) כי ראה אישה דרום קוריאנית יולדת. הלידה הייתה קשה ודניאל עזר לה. התינוק נולד, הפך לילד ולחבר של דניאל. דניאל הבטיח כי ילמד אותו במשך הזמן את האמונה האמיתית. לאחר 5 שנים, הילד הגיע אל דניאל, ואמר לו כי הוא זוכר אותו ואת ההבטחה שהבטיח. מיד לאחר מכן, הילד נעצר, ומתוך ראשו יצא זרע לבן שהתרבה במהירות מסחרחרת ויצר מספר גדול של יצורים מגעילים. דניאל ניסה להרוג אותם, אך הם היו רבים מדי עבורו, מאחר ובכל פעם שהרג יצור אחד, הוא התרבה לאלפים. לפתע הכל נעצר. דניאל שמע קול שאמר: "היה זה המורה חיים שעצר את הכל", ובהמשך ראה את אביו, כשידיו על ראשו ומבטו מיואש. דניאל נטל קוטל חרקים והשמיד את כל היצורים הנוראים[54]. -

מסר: למען הצלת מאמיני הדתות האסיאתיות

 

378 – ג'יוזפה חלם (16 באוקטובר 1988, מילאנו) שפרץ אמר: "הסוס חייב לסגור את הפינה הרביעית. הדבר מסמל את חותמת השנה השישית. היא עדיין לא נסגרה, והסוס הוא היחיד שיכול לסגור אותה"[55]. אז נעשה הסימן על ריבוע שצויר על האדמה. הסוס הלבן נכנס אל הריבוע וסגר את הפינה הרביעית, תוך שהוא מעניק דרך להתחלת תקופת מלכות השמים. לאחר מכן הייתה רעידת אדמה נוראית, וקול אמר: "יום ה' יהיה גדול ונורא עבור כולם". גם אוספיה נכחה. -

סימן: הסוס הלבן סוגר את הפינה הרביעית

 

382 – אדם חלם (21 באוקטובר 1988, מילאנו) כי פרץ דיבר בריכוז עצום עם דוד לוי בטלפון ואמר לו: "ברוך השם, יש לנו את המפתח להביס אותם"[56].

סימן: המפתחות להבסת הדוקטרינות השקריות של הזוהר

 

394 – אנה גספרוטי חלמה (31 באוקטובר 1988, פילצונה) כי היא מצאה את אבן (מזל) הגדי. לאחר שפרץ קיבל את האבן, הוא אמר: "טוב, אבן זו תעניק את ההשפעות החיוביות על החמור ככל שהמשימה תימשך[57]. -

סימן: אבן הגדי

 

395 – דבורה חלמה (1 בנובמבר 1988, מילאנו) כי חגיגה של בית הגאולה התבצעה בכנסייה נוצרית שעדיין לא חוללה. כשהתלמידים הקשיבו לפרץ, דבורה וג'יוזפה הסבירו לגברות קשישות שהגיעו להקשיב לטקס הרגיל, כי מה שהן רואות הוא פעילות של בית התפילה לכל העמים, וכי הכנסייה תנוקה מכל הפולחנים הקתוליים שלה ותהפוך לבית התפילה[58]. לאחר שהן שמעו זאת, הקשישות הפכו למפלצות נוראיות עם פני קניבלים, אך דבורה וג'יוזפה השליכו אותן מן הכנסייה ללא מורא. -

סימן: המרה עתידית של הכנסיות לבתי תפילה

 

397 – פאולו חלם (3 בנובמבר 1988, מילאנו) כי נכח במרכז מילאנו. הוא ראה וילה מלכותית, שעליה נכתב שמו של הכומר סון מיונג מון. אדם מן הווילה הזמין את פאולו להיכנס, כדי לנסות להמיר את דתו. פאולו שאל אותו: "האם אתה יודע שבן האדם האמיתי הגיע?". האיש נבהל מכך ואמר: "אבל אנחנו עושים טוב". לכך פאולו ענה: "עשו את כל הטוב שתרצו, אך אל תנסו להיחשב כמשיח". -

סימן נגד המשיחיות של הכומר מון

 

401 – דבורה חלמה (16 בנובמבר 1988, מילאנו) שפאולו החזיק בידו תמונה של עלות השחר. הוא היה כל כך גאה בכך, שהלך לפרץ להראות לו אותה. - - פרץ הסביר כי המורה חיים אמר שאין לצלם את עלות השחר, בשל ריבוי התופעות שמתרחשות בתקופה זו. - -

סימן שלא לצלם את עלות השחר

 

405 – דבורה חלמה (12 בנובמבר 1988, מילאנו) שאדם הניח את אבן הגדי[59] על הפינה הראשונה (של בית התפילה), ואז קול אמר שכאשר אדם הניח את אבן חותם הגדי על הפינה הראשונה, הדבר התקשר עם מלכות השמים ושער המלכות נפתח. -

סימן: אבן הגדי

 

412 – אדם חלם (25 בנובמבר 1988, מילאנו) כי היה עליו להיות קורבן למען הסימן, סיבה שלפיה התלמידים הביטו בו בכבוד רב. לאחר מכן היה עליו להיאבק עם בחור שרצה לריב איתו כדי להוכיח שהבשורה הייתה שקרית. נקבע מועד למאבק, יום חמישי, במקום מסוים. אדם אמר: "איני זוכר על מה, אך עלינו להיאבק". היריב השיב: "אני רוצה להיאבק בך כדי להוכיח שהבשורה החדשה היא שקרית". אז הגיע סעיד ואמר: "בסדר, כעת נראה מי צודק". אדם החל להיאבק עם הבחור, אך לא היה כלל מאבק, מאחר ואותו בחור רוסק מיד. אדם פנה כעת לקהל האנשים במקום ואמר: "אל תביטו עלי, אלא על כח הבשורה שה' מעניק לנו". - לאחר מכן, עברה הסצנה לאי באלי, בו פרץ גילה לאדם שכלבים לא תומכים בבעלים שהם אופטימיים מדי או שמחים מדי או חלשי אופי. -

מי שנלחם נגד הבשורה החדשה יושמד

 

415 – דבורה חלמה (27 בנובמבר 1988, מילאנו) כי היא הייתה בים עם פרץ, ובו היה עליהם לעבור יום שלם, מאחר והמורה חיים הגיע לשם כדי להסביר דברים נסתרים אודות הים לפרץ. לדבורה ולפרץ היה קנה תירס[60]. -

סימן: דברים נסתרים הנוגעים לים

 

422 – פאולו חלם (3 בדצמבר 1988, מילאנו) כי עזב את הבית לפני עלות השחר. בחוץ היה עדיין חשוך, אך בשמים השמש והירח היו קרובים האחד לשני. אז ראה הוא את זריחת השמש ואת הבוקר שהפציע. היה זה מחזה נפלא. לעננים ולשמים היו צבעים מרהיבים, והשמש הייתה שמש הגאולה[61]. -

סימני השחר החדש

 

425 – ג'יוזפה חלם (12 בספטמבר 1988, מילאנו) שנכח עם פרץ בפגישה, בה היו צעירים חדשים רבים שהקשיבו לבשורה החדשה. בחדר ג'יוזפה גילה שאישה כלשהי (אותה הוא מכיר במציאות) מתנגדת לבשורה החדשה, אך לא אמרה דבר נגדה. בנקודה מסוימת היא ראתה נערה שניצלה מסמים על-ידי הבשורה החדשה, ואמרה: "הביטו, היא מכורה לסמים. לכן אתם מדרדרים לשימוש בסמים". ג'יוזפה ענה: "זה לא נכון, איננו מדרדרים לסמים ואין לנו דבר לעשות עם סמים". האישה התעקשה בנוגע לקביעתה, ולפתע נבלעה באדמה. ג'יוזפה הבין כי היה זה עונש למי שאומר לשון הרע ושקרים. -

החוק החדש: עונש ללשון הרע נגד החמורים

 

427 – ג'יוזפה חלם (12 בנובמבר 1988, מילאנו) כי הוא הובל למצפה כוכבים בו אדם כלשהו הראה לו את מערך המצקת הגדולה. הוא אמר: "אתה רואה את המצקת הגדולה. זוהי העגלה[62] המביאה את הבשורות הנפלאות של מלכות השמים לעולם כולו". -

סימן: העגלה הגדולה של הבשורות הנפלאות

 

429 – ג'יוזפה חלם (17 בדצמבר 1988, מילאנו) שנכח הוא במקום לא מוכר ושמע את קול אביו, האומר: "יש לי תמיד אמונה בקדוש ברוך הוא, אך איני בקיא בשאלות היטב"[63]. ג'יוזפה התרגש בשל הדברים, מאחר ונגעו לליבו. הוא לא ראה את אביו, אך שמע את קולו מדבר אליו דרך דג ששחה במים. -

האמונה הפנימית שיש לרבים, אך הם אינם מסוגלים להביע אותה

 

451 – פאולו חלם (10 בינואר 1989, מילאנו) כי חיפש בית מרווח. פרץ אמר לו: "הסיבה שאתה מחפש בית היא כי מלכות השמים ירדה לאדמה"[64].

סימן: מלכות השמים ירדה כבר לאדמה

 

452 – פאולו חלם (11 בינואר 1989, מילאנו) כי הוא הביט בשמים וראה את מרחבם. מיד לאחר מכן, בחשש רב, פאולו אמר: "ברוכה הבאה מלכות השמים"[65]. -

סימן: ברוכה הבאה מלכות השמים

 

453 – דבורה חלמה (12 בינואר 1989, מילאנו) כי נאמר לה שבמהלך הגאולה הראשונה רק משה רבנו קיבל את החוקים, ואילו כעת, בגאולה השלישית, כולם (יכולים) לקבל אותם[66]. -

סימן: החוק החדש: בגאולה השלמה כולם יכולים לקבל את החוקים

 

455 – דבורה חלמה (14 ביוני 1989, מילאנו) כי הנביא ירמיהו הכריז הכרזות לאנשים, שצחקו עליו. הנביא אמר: "מי שלא מאמין בדברים שה' מסר לי לומר לכם, ימות כי לעג לי, ואני נושא את דברי ה'". לאחר מכן דבורה ראתה כי היא מצהירה בפני האנשים את הנבואות של הדור הרביעי. גם היא חזרה על דברי הנביא כנגד מי שלועג לדבריה. -

חמורים הם חמורים, אך נבואות הן מה'. היזהרו!

 

458 – ג'יוזפה חלם (18 בינואר 1989, מילאנו) כי הוא היה בצ'ירקולו לוקאנו עם תלמידים, אשר דיברו על המקום השמור לקהל ועל המקום השמור למזבחות. לפתע הופיע קיר שחצץ בין שני חלקי המקום, וקול הודיע: "אם תפעלו לפי המידות שאמרתם, המקום עבור הקהל יהיה מוגבל מדי, השווה למקום שבחדר הקרוב". הקיר הונמך אז בחצי, ובהמשך נעלם לגמרי, אך השאיר סימן על האדמה, שהצביע על החלוקה המדויקת בין הקהל והמזבחות[67]. -

המידות יינתנו מלמעלה

 

459 – דבורה חלמה (18 בינואר 1989, מילאנו) כי שהתה על מזבח הנביא בגן, והזהירה אנשים כי כל שקרי "בשורות" אחרות ייהרסו על-ידי הבשורה החדשה. אישה אחת התעקשה ללכת בדרכה, זעמה ורצתה לפגוע בדבורה. דבורה נעצה מבט באישה, והיא נמלטה. -

כל הבשורות השקריות יושמדו על-ידי הבשורה החדשה

 

461 – דניאל חלם (19 בינואר 1989, מילאנו) כי שהה בארצות הברית עם פאולו במקום יפה מאוד, בו הביטו אנשים על מפל שנבע מתחתית הר, ומתחתיו היה נהר. כאשר צעדו הם כדי להגיע למקום, בכל נקודה בה דרך פאולו, הסלעים התבקעו. דניאל ראה אז פסגת הר, שהתנפצה, והנהר שמתחת גאה במהירות והוצף. הוא ראה את אדם, שהציג בפניו את נהר המיסיסיפי ואת האגמים שנובעים ממנו במפה. דניאל סיפר זאת לפרץ, שאמר כי היה זה סימן "המים המסוכנים". דניאל שאל את פרץ מדוע הוא פוחד, והוא ענה כי מדובר בחלק מן האיזון הגדול, הנובע מן המסורת האמיתית[68]. -

מסר נבואי: סכנה למיסיסיפי

 

481 – אנה גספרוטי חלמה (2 בפברואר 1989, מילאנו) שהגיע מסר קשה: תקופת אחרית הימים תתחיל אחרי הפרעה בחלומות של תלמידי בית התפילה. לאחר מכן החלומות ישובו, אך הם יהיו סימן להתחלת התקופה. - התלמידים המודאגים הבינו כי ההצהרה התקבלה והחלו להזהיר אנשים על כך. עם זאת, כולם היו אדישים ואף לעגו להם, מאחר ורק יומיים או שמונה ימים חלפו מאז שהחלומות פסקו מלהגיע. באותה תקופה ילד ביצע מספר מעשים רעים כלפי מרקו פדריקו. אנה, עם זאת, לא רצתה לנזוף בילד, מאחר והייתה מודעת לעובדה כי כל מילה טובה או רעה שלה, בשל היותה תלמידה של הברית החדשה של הגאולה השלמה, תהיה מילה של דין כלפי אותה נשמה. לפיכך, בשל הבנתה את כובד האחריות, אנה נשארה שקטה, למרות שידעה על אותם מעשים רעים. -

סימן: תקופה של הפרעה לחלומות

יתרונות השקט: אל תשפוט, לדבריך יש השפעה

 

483 – אנה גספרוטי חלמה (4 בפברואר 1989, מילאנו) ש"דרום אמריקה תתקדם יותר מצפון אמריקה בנוגע לדבקות בבית הגאולה השלמה".

סימן נבואי: דרום אמריקה לפני צפון אמריקה

 

491 – ג'יוזפה חלם (19 בפברואר 1989, מילאנו) כי שהה בביתה של דודתו בדרום איטליה. כאשר הודה לבני הבית, הוא חש בנוכחות אביו, דומניקו מניגרסו, עליו השלום, שנכח בחדר השני. הוא נכנס לשם וחיבק אותו. ג'יוזפה גם ראה את המורה חיים שסימן לו ללכת אחריו. ראשית המורה דיבר עם הקרובים בניב שלהם. גם אביו של ג'יוזפה הלך אחרי המורה והשקיף על כל דבר מקרוב. לאחר מכן המורה נראה במיטה, ופרץ היה לצידו. פרץ אמר: "מעתה ואילך, אף אחד לא יסבול מן המחלה", בהתייחסו לאזור בגוף בו המורה חיים נותח בשל מחלת הסרטן (הבטן)[69]. -

בשורה: תרופה בזכות סבלו של הצדיק חיים

 

508 – ג'יוזפה חלם (2 במרץ 1989, מילאנו) כי הוא אמר: "מי שהינו בעל אמונה יראה. מי שאין לו אמונה לא יראה דבר. הי-הא!".

החוק החדש: בשורת האמונה

 

509 – פאולו חלם (4 במרץ 1989, מילאנו) כי הוא היה עם אחיו קרמין שאול. פאולו אמר: "יש מכשפים רבים, המשתמשים באותיות האלפבית העברי"[70]. -

החוק החדש: בשורה נגד הכישוף

 

513 – דבורה חלמה (8 במרץ 1989, מילאנו) כי הייתה בעיר עם התלמידים. מסביבם נכחו אנשים רבים, והתלמידים הכריזו הכרזות. הם אמרו: "יהיו מים, לאחר מכן אש ובהמשך רעידת אדמה". כשסיימו לומר זאת החל לרדת גשם. אחריו ראו הם אש, ומישהו אמר: "ילדים רבים ימותו". דבורה, כועסת, אמרה כי כל אחד צריך לשקול מילים, מאחר וכל דבר שנאמר על ידינו מתממש, והוסיפה: "הילדים הקטנים לא ימותו, אלא יינצלו". לאחר מכן החלה רעידת אדמה נוראית, האדמה נחצתה לשניים, ויצרה בורות גדולים. מי שניסה להימלט נבלע באדמה. התלמידים של בית התפילה ידעו כי הימלטות הינה חסרת תועלת, ולכן ירדו על ברכיהם והתפללו לאל שדי. רעידת האדמה פסקה, והילדים הקטנים שרדו. מי ששרד פחד לעזוב את ביתו מחשש למה שיכול לקרות. כה גדול היה פחדם עד שהם העבירו אוכל דרך רכבלים[71]. -

מסר: אזהרה: היו זהירים ביחס למילים, כל מה שנאמר על ידינו מתממש

 

518 – פאולו חלם[72] (12 במרץ 1989, מילאנו) כי שמע קול האומר: "אבוי למי שמבטא את שם המורה". פאולו סיפר עובדה זאת לפרץ, שאמר: "זה חשוב"[73].

מסר: "אבוי למי שמבטא את שם המורה"

 

520 – ג'יוזפה חלם (15 במרץ 1989, מילאנו) כי היה יחד עם חבר בשם ג'יובני, אדם כבן 50, ועם תלמיד צעיר של ג'יוזפה. ג'יובני דיבר על התלמיד באופן גס מאוד, וג'יוזפה הסביר לו בעדינות כי אין זה ראוי לדבר בדרך זו. לפתע החל התלמיד הצעיר לדבר בגסות אל ג'יובני, מה שגרם לג'יוזפה לנזוף בחריפות בג'יובני ולומר: "כבד אנשים מבוגרים ממך, כי קיים דין ועונש על כך. היזהר מאוד". ג'יוזפה חייך אז ואמר לג'יובני: "ראית איזה איזון קיים כאן?".

החוק החדש (דרך ארץ): קיים דין ועונש על דיבור גס

 

521 – אדם חלם (17 במרץ 1989, מילאנו) כי ראה כתב בעברית, ושמע קול שקרא אותו. בתרגום הוא קרא: "רוח חסדו תתרחב לירושלים ולאיים הרחוקים". -

בשורה נבואית: " רוח חסדו תתרחב לירושלים ולאיים הרחוקים"

 

528 – ג'יוזפה חלם (22 במרץ 1989, מילאנו) כי על זרועו הימנית היו נקודות ירוקות, שגדלו לגושים, ומהם יצא נוזל ירוק. הגושים גדלו תוך שהם "מגלידים", והתפשטו על כל הגוף. ג'יוזפה גם ראה אנשים אחרים עם אותה המחלה, ולא ניתן היה לזהות בגללה את פניו, כמו גם את פניהם. אז ראה ענן לבן מולו, ומטה המורה נגע בו. הוא חש שמשהו יוצא מתוכו ואז נרפא. בעקבות זאת, הוא אמר לאנשים שסביבו: "בעל האמונה יינצל גם ממגפות קשות". -

דרך אמונה אדם יכול להינצל גם ממגפה קשה

 

530 – ג'יוזפה חלם (25 במרץ 1989, מילאנו) כי הוא שהה במצרים יחד עם פרץ, פאולו, סעיד ודניאל. ג'יוזפה ראה ערבי שדיבר בגרמנית ואמר: "הייל היטלר". אדם כלשהו מאחורי הערבי החל לשיר בגרמנית והצדיע במועל יד. אנשים רבים אחרים ש"הסתתרו" בהמון השיבו גם הם בהצדעה. האיש אמר: "פחות שניים", בהתייחסו לשני ישראלים שנהרגו. ג'יוזפה פנה אליו, נגע עם ידו בראשו של האיש שלוש פעמים ואמר: "נגד המן, עמלק". בלחש הוא הוסיף: "אמוראי". ג'יוזפה חשב בחלומו על פורים, ולפתע אותו אדם הפך לכומר קתולי. -

שנאה נגד יהודים וישראל עד לפורים הגדול של הגאולה השלמה

 

531 – ג'יוזפה חלם (27 במרץ 1989, מילאנו) כי שהה בכיתת בית ספר עם 30 תלמידים. המורה חקר תלמיד בשם גאלאסו. באחת מתשובותיו, אותו גאלאסו התחיל לומר דברים נגד היהודים. ג'יוזפה הרים את כף רגלו וגאלאסו חזר על דבריו. ג'יוזפה אמר: "זה הזמן שהסיפור יסתיים! מספיק! כעת בא הזמן שבו מי שמקלל יהודים יקולל". -

זה הזמן בו מי שמקלל יהודים יקולל

 

532 – דבורה חלמה (3 באפריל 1989, מילאנו) כי ראתה ילד כבן 4 עם מבט קר כרובוט. הליכתו הייתה מוזרה ודבורה הבחינה באכזריות שבפניו. ברגע מסוים היא הבינה כי רוחו של היטלר כלואה בו, והיא חזרה לפעול נגד היהודים. באותו הרגע הילד התפוצץ. הסיבה הייתה כי הוא זוהה, ואנשים ידעו להתגונן מפניו. היה זה סימן כי היטלר לא יוכל לנצח יותר, ולכן התפוצץ. -

סימנים של אנטישמיות שחזרה, אך היא תתפוצץ

 

538 – מרקו פדריקו[74] חלם (20 באפריל 1989, מילאנו) כי כל האנשים הטובים על כדור הארץ חייבים להסתתר מתחת לאדמה. ה' גרם לברק, שקטע את החלק התחתון של רגלי האנשים, אך הליכתם לא נפגעה, אלא דווקא הפכה לקלה יותר. שלושה אנשים היו כבר מתחת לאדמה. מרקו פדריקו, הוריו וקרוביו היו צריכים לעקוב אחריהם, אך מרקו, שהתייסר מן החלום, התעורר. כשנרדם שוב הוא חזר לחלום וראה כי מן השמים החלה לרדת כמות גדולה של מים. הטיפות היו כה גדולות שאנשים רעים נלכדו ביניהן. כאשר הגשם פסק, ה' שלח עוד ברק, הפעם לכיוון המכוניות על האדמה שאנשים הסתתרו בהן. בשלב מסוים יצאו כולם ממחבואם מתחת לאדמה. שמש חזקה הופיעה ורגלי האנשים חזרו להיות נורמליות. -

חלום של צעיר עם משמעות גדולה

 

542 – בנימינו פריקו חלם (24 באפריל 1989, מילאנו) כי ראה שמים כחולים, ובהם נכתב: "מלכות השמים". -

עוד סימן לירידת מלכות השמים

 

546 – אדם חלם (27 באפריל 1989, מילאנו) כי ראה את פרץ מלווה על-ידי קהל ממקורות שונים ומתרבויות מגוונות. פרץ הלך לאט, והחזיק במטה (שחור) של המורה חיים. כשהוא מחייך, פרץ אמר לאדם: "המורה חיים אמר לי: מחר תהיה עם כל מיני סוף[75]". פרץ שמח מאוד מאחר וקיבל אישור לדברים שאמר לו המורה חיים. המקום בו הם היו היה מלא בעיי חורבות והריסות. -

סימן: כל סוג של "סוף" בדור הרביעי

 

 

551 – אדם חלם (8 במאי 1989, מילאנו) על עליית היטלר ימח שמו וזכרו. אדם גר בבית דירות בו גרה ידידה (או אחותה או אחותו של חבר). שכניהם היו גרמנים והם היו ביחסים טובים איתם. לפתע עלה היטלר והיחסים עם השכנים נפגעו עד כדי שנאה הדדית. אדם והאישה נתבעו, אך לא יכלו לברוח, אלא נחשבו כאסירים. הגרמנים השמחים בשל מצבם הכלכלי המשתפר לא סייעו, ורק משפחה אחת דחקה בהם להימלט ורצתה לעזור. אדם ואחותו נמלטו, כשהם אינם מסתירים את היותם יהודים, ואף אחד לא יכול היה להזיק להם. הסכנה שהופיעה, נעלמה[76]. -

אנטישמיות אימננטית תעלה ותיפול

 

556 – פאולו חלם (1 ביוני 1989, מילאנו) כי ראה פיצוץ של מטאוריט בשמים. שברי הפיצוץ יצרו את מערך המצקת הגדולה[77]. לאחר מכן הייתה שמחה גדולה וחגיגה. -

כוכב השביט שומאכר-לוי

 

564 – ג'יוזפה חלם (18 ביוני 1989, מילאנו) כי הוא אמר: "אללה גדול". אז שמע את המילים: "יש לחדש זאת". פרץ הופיע והסביר: "אין לחדש את אללה, מאחר והאל לא מתחדש, אלא הכוונה למוסלמים". -

בשורה למוסלמים

 

566 – פאולו חלם (22 ביוני 1989, מילאנו) כי הוא היה עם פרץ, סעיד ודבורה בתוך מסגד כה יפה שאין לתארו. סעיד הציג את פרץ לערבים, שנתנו לו כבוד, אף על פי שלבש טלית. במקום היו שלושה אנשים שהתנהגו כראשי דת בפני הקהילה. פרץ שוחח עם הערבים והיה שמח מאוד. הוא התפלל בעברית, והייתה במקום אווירה נהדרת, של שלום ושמחה. -

כך יקרה בעתיד

 

574 – אנה גספרוטי חלמה (9 ביולי 1989, מילאנו) כי היא, בעלה ג'ורג' ואנשים נוספים התארגנו לטיול לצפון, ולבשו מעילי פרווה גדולים. כשהגיעו ליעד הם ראו אגם קטן המוקף בשטח משופע מעט ומלא בעצים, שהיו מיועדים לכריתה. ראש היערנים, לאחר שברך לשלום את ג'ורג' (הוא ראה בו סמכות) והתחבר איתו, הורה להתחיל בעבודה. היערנים (שמפניהם ובגדיהם נראה כי מדובר בבני לפלנד) החלו מיד לכרות את העצים ולהניח אותם באופן מסודר. כאשר ראש היערנים הציג לג'ורג' את עמיתיו לעבודה, אנה הבחינה כי על השטח היו אתים רבים, שליד כל אחד מהם ניצב עץ צעיר לנטיעה. היא החלה לבכות משמחה, וחשבה על היערנים שבמבט ראשון נראו מעט פרימיטיביים ולא מתורבתים, אך למעשה העניקו שיעור חשוב של אדיבות לאנושות. ואכן, כאשר היא דיברה בהמשך עם אחד מהם, הוא אישר ש"על כל עץ שנכרת, ניטע אחד חדש". אנה התעוררה מן ההתרגשות הרבה שאחזה בה. -

בשורה: "על כל עץ שנכרת, ניטע אחד חדש"

 

581 – ג'יוזפה חלם (30 ביולי 1989, רנזאניקו (Ranzanico)) כי התרחשו רעידות אדמה חזקות מאוד בכל רחבי כדור הארץ. גם בתי חימר עם שריון כנגד רעידות אדמה התמוטטו. לאחר מכן שהה ג'יוזפה עם פרץ, פאולו, דבורה והנשיא האמריקני רייגן במרתף בית שהתמוטט. פרץ אמר לרייגן: "עלינו להישאר בחוץ כעת. ניכנס למקלט כאשר הוותיקן יתמוטט וייהרס. אז נוכל להיכנס למקלט ולהישאר בו עשר שנים. חשוב ללמוד את נבואות יואל ודניאל על כך". הנביאים יואל ודניאל נכחו איתם במרתף, אך לא ניתן היה להבחין בהם. פרץ אמר לג'יוזפה: "כעת עליך לבצע משהו בדרך הבנייה מחדש. עליך להתחיל בשחר". ג'יוזפה השיב: "בסדר, אני אתחיל כבר בשעות בין הערביים", ובלבל את הוראתו של פרץ, שנזף בו: "ג'יוזפה, אמרתי בשחר". רייגן התערב ואמר: "זה בסדר כך"[78]. -

סימן: נפילה סופית של הוותיקן והישארות במקלט במשך 10 שנים

 

582 – אנה גספרוטי חלמה (31 ביולי 1989, וילוסימיוס (Villosimius), סרדיניה) כי מרקו פדריקו הלך לשחק ביער שליד ביתם ובשלב מסוים קרא לעזרה. היא ובעלה ג'ורג'יו רצו אליו, והוא אמר להם כי הוטרד מינית על-ידי גבר. הגבר היה מוכר להם – הוא היה נשוי עם ילד. ג'ורג'יו פנה לאותו גבר וניסה להבהיר לו כי התנהגותו לא ראויה, והוא אכן הבין. אז הגיע אדם מבוגר, גם הומוסקסואל, והצטרף לשיחה. אותו אדם לא היה נשוי אף פעם, תמיד חי עם אמו, אך הסתיר בפניה את נטייתו המינית. כשדיבר על עצמו, הוא סיפר על חלום שחלם. אנה פירשה את החלום ואמרה כי לפיו אימו כבר מודעת לנטייתו המינית היטב, ולכן היא נפטרה מאי ספיקת לב. האדם נדהם מן הגילוי, ונזכר כי אכן הבעת אימו ביטאה ייסורים וכי פניה היו "מסכה" (היא לא סיפרה לו את מה שידעה), שהוסרה רק עם מותה. מאחר ושני הגברים השתכנעו כי הם טועים, אנה וג'ורג'יו החליטו להביאם לפרץ. פרץ קיבל אותם והזמינם להיכנס לחדר שבו, באופן מדהים, נכח המורה חיים, שגרם לפרץ, לג'ורג' ולאנה לשמוח מאוד. המורה ישב על ספה ופניו פנו לחלון. אנה התקרבה במהירות למורה כדי להבהיר לו עד כמה היא שמחה. שני הגברים לא ידעו, כמובן, דבר על המורה או על נס תחייתו מן המתים. הם רחצו עצמם בסבון ושטפו את איבר מינם (מילאו אחר סימן אובלי, וביצעו זאת תוך ניקוי מתחת לשק האשכים ואיבר המין). כשהטיהור הושלם התנהלה שיחה, וכשפנו האנשים לעזוב, אחד מהם, נדהם, סיפר שבעת הטיהור, המורה, באופן בלתי נראה, העביר את ידו על חלק גופם האחורי. מידע זה עורר שמחה גדולה בקרב פרץ, ג'ורג'יו ואנה, שהבינו כי משמעות הדבר היא שרפואת שני הגברים הושלמה, והם נפתרו מבעייתם לעד.

הגואל חיים מודיע על רפואה ניסית להומוסקסואלים

 

584 – דניאל חלם (10 באוגוסט 1989, ט' במנחם אב התשמ"ט, מילאנו) כי ישראל השמידה פעם אחת ולתמיד את כל צאצאי עמלק. אז שמע הוא קול שאמר: "ישראל הפכה לאור לעולם". דניאל נכח אז בירושלים עם יהודים של ישראל הגדולה, אשר הלכו כולם לחנוך את בית המקדש השלישי. גם דומניקו מניגרסו (שנפטר), אביו של דניאל, היה איתם. -

סימנים: השמדת עמלק, אור ישראל לעולם, בית המקדש השלישי

 

586 – דניאל חלם (19 באוגוסט 1989, מילאנו) כי הוטלה עליו "שליחות" על-ידי הממשלה. עליו היה למצוא מידע במרפאה אודות העלמות של זקנים וילדים. לבסוף גילה הוא כי הסיבה לאותן היעלמויות הייתה קבוצה של לבנים, שהתחפשו לשחורים, וחטפו את הזקנים והילדים למטרות קניבליזם. כמו-כן נודע כי גם מספר אנשים בצבא האמריקני היו שותפים לדבר עבירה. -

בשורה: הקניבליזם עדיין קיים, השם ישמרנו

 

598 – פאולו חלם (28 באוקטובר 1989, מילאנו) כי היה עם פרץ ותלמידים נוספים של הברית החדשה השלמה במרכז מילאנו. הוא ראה שלושה לובביצ'רים רצים, וסוס חום רץ מאחוריהם. לאחר מכן הם היו יחד עם אותם לובביצ'רים בחשמלית. פרץ אמר כי זה הזמן לפעול. פאולו התיישב לפניהם ואמר: "אני מכיר את דוקטרינת הזוהר שלכם. היא אלילית ואין לה שום קשר לדיבר השני". אחד מהם ענה לו: "אך הבט, אמונתנו היא מונותיאיסטית". פאולו הגיב: "אין זה נכון, מאחר ואתם אומרים שה''חיה'' של ברוקלין הוא אל בדמות גוף, חס ושלום!"[79]. פרץ פנה אליהם בהמשך ודיבר איתם ברוגע. -

מן השמים יגלו עוונם

 

600 – אדם חלם (1 בנובמבר 1989, מילאנו) שפרץ אמר לו כי כדי לבלום את האינתיפאדה, על 4 יהודים להגיע לשטחי יהודה ושומרון, ומתחת לשמים ביום בהיר עליהם לומר "שמע ישראל". מאחר ואיננו יכולים להגיע להסכם בינינו (לומר את קריאת ה"שמע"), אנו לא מצליחים להגיע להסדר שלום[80]. -

סימן: מדוע הגעה להסכם שלום היא כה קשה

 

606 – דבורה חלמה (12 בנובמבר 1989, מילאנו) כי בשמים נראה "רחוב" מעוקל בצבע לבן. מעל ה"רחוב" נראה נֹח, אשר סייע לחיות לצאת מן התיבה. לאט אך בבטיחות הגיעו כל החיות אל החוף.

תיבת ההצלה של הדור הרביעי

 

608 – ג'יוזפה חלם (18 בנובמבר 1989, מילאנו) כי נכח במרפסת ביתו עם אדם שחור בשם רוברט. ג'יוזפה ראה בשמים עב"מ שנעלם, ואז הופיע הירח, קרוב מאוד לאדמה. לפתע זז הירח ממקומו ושינה כיוון, וכל החלל שמעל כדור הארץ נראה עולה בלהבות. ג'יוזפה אמר: "תתרחש התנגשות בין שני כוכבי לכת[81] ובין כדור הארץ (והוא ראה את ההתנגשות). רק השם יתברך יציל אותנו". אז ראה הוא המון אדם על הארץ במקום מגודר. רבים מהם פחדו, וקול משמים אמר: "האיש שהינו בעל אמונה יינצל". דבורה הופיעה ואמרה: "יהיו עשרה ימים של אור באותה התקופה". מראה האור הגדול של האש האיר את כדור הארץ -

סימנים של הדור הרביעי

 

612 – ג'יוזפה חלם (30 בנובמבר 1989, מילאנו) כי שהה בניו יורק. הוא הלך ברחוב והביט על האנשים. לפתע ראה הלוויה יהודית, שמנוהלת על-ידי לובביצ'רים. הוא מיקם עצמו מאחוריהם, וניסה לא להפוך לעצבני, אך שמע גסויות וקללות יוצאים מפיותיהם. היה שם לובביצ'ר עם כובע שחור וזקן ארוך שהיה אף קיצוני יותר מן השאר בגסות שלו. מאחוריו היו ילדים בני 7 או 8, וגם הם השתמשו בשפה גסה. ג'יוזפה נזף בהם ואמר: "אתם יהודים. צוויתם לדבר באופן ראוי, ואף להיות בעלי מחשבות ראויות". לאחר מכן חש הוא כי מישהו דוקר את זרועו ושהשמים מלאים בחגבים. הוא צעק: "רעב! רעב!".

בשורה נגד הדרכים הגסות של חב"ד ואודות הגזרות שנגרמות על ידם

 

613 – ג'יוזפה חלם (30 בנובמבר 1989, מילאנו) כי שהה במרכז מילאנו (בכיכר הדואומו). הוא הביט בשמים, ראה עננים שגיבשו צורה, והבין כי אלו סימנים. הוא הצמיד עצמו למוט כדי לענות על הסימנים. העננים שינו צבעים עד שקיבלו צבע כתום חזק. האנשים מסביב הביטו ונבהלו, וג'יוזפה אמר להם: "אלו הם סימנים מן השמים, ככתוב: "וְנָתַתִּי, מוֹפְתִים, בַּשָּׁמַיִם, וּבָאָרֶץ:  דָּם וָאֵשׁ, וְתִימְרוֹת עָשָׁן" (יואל, ג', 3). אז ראה הוא שהענן קיבל צורה של איטליה והתפצל. -

סימנים קשים עבור איטליה

 

621 – דבורה חלמה (25 בדצמבר 1989, תל אביב) שפאולו הראה לתלמידים במילאנו תמונות של עמודים עתיקים בצבעים שונים. העמודים לא היו יוונים או רומאים, והיו קרובים להרים. פרץ הופיע כשהוא מחזיק באבן ועליה סימן אדום, ואמר: "זהו הסימן שחיכיתי לו. זהו סימן של הדור הרביעי, הקשור לגילת חיים. עלינו לבצעו במהירות". אז ראתה היא את פרץ ליד שולחן, אוכל יחד עם התלמידים ועם אדון דוד בנין ששיחק בחברות עם גילת חיים[82]. -

סימן: גילת חיים בישראל גם בדור הרביעי

 

623 – אנה גספרוטי חלמה (1 בינואר 1990, פילצונה) כי ראתה התקפה אווירית על ספינה גדולה או פלטפורמה ימית, כשההתפוצצות שבאה בעקבותיה הייתה כמעט אטומית וגרמה למלחמה מאיימת, בה אנשים נכנסו לפאניקה וניסו למצוא מקלט. לאחר מכן הייתה אנה ליד נהר עם מים מסוכנים, שאליו זרמו מימין לשמאל נהרות המלאים במים עכורים. מצב זה העלה את סף החרדה של האנשים והם המשיכו לחפש מחסה. לאנה ולמשפחתה היה מפתח של בית שנמצא בחלקו מתחת לאדמה ובו נכלל כל מה שנדרש לקיום, כמזון. אנה ניסתה להסביר לאישה כלשהי שפרץ לא עבד כדי להכין בית עבור עצמו, כפי שאנשים סברו, ונמצא כעת רחוק מכאן. אנה סיימה במרירות מסוימת: "ואני אף אמרתי לפרץ שעליו ללכת לעבוד".

סימנים עבור הצורך במקלטים

 

627 – פרץ חלם (4 בינואר 1990, באר שבע) כי ראה כוכבים נופלים רבים שהגיעו לארץ. לאחר מכן נאמר: "הכוכבים נכנסו למערך החדש של הדור הרביעי". -

סימן: "הכוכבים נכנסו למערך החדש של הדור הרביעי"

 

629 – אדם חלם (6 בינואר 1990, באר שבע) שראה את המורה חיים יחד עם קהל ענק מכל הסוגים והמינים. הצדיק חיים, בענווה עצומה ובאהבה גדולה, חיבק ללא הבדל כל אחד וכל אחת מן הקהל, שכלל גם עניים מרודים וענווים, ואמר לכל אחד מהם: "אנו כולנו בשר אחד"[83].

בשורה גדולה של הגואל חיים: "אנו כולנו בשר אחד"

 

630 – פרץ חלם (ינואר 1990, באר שבע) כי הוא ופאולו הלכו אל זרה זנזרה ממוקניה. ב"כינוס" של "בית התפילה" "שלהם" נכחו 40 אנשים, שדקלמו תפילות, אשר נכתבו על-ידי פרץ עבור הטקס החדש של הברית החדשה השלמה. פרץ עבר אל חלקו האחורי של החדר כדי להתפלל איתם. האיש שסיים את התפילה, כאשר ראה את פרץ, עצר את הטקס, הצביע על פרץ ואמר: "האיש הזה איננו יכול להישאר כאן ולהתפלל איתנו!". כשפרץ שמע זאת הוא כעס ואמר: "אתה מדקלם את התפילה שאני עצמי כתבתי, ולא מאפשר לי להתפלל אתכם. נראה כיצד זה יסתיים!", והוא עזב את החדר בזעם. זרה זנזרה מסר אז לפרץ פיסות נייר הכוללות "סימנים" שהתקבלו בזנזרה, כמו גם "נוסחאות חדשות" ו"הסברים" שנכתבו על-ידו. פרץ אחז בהם והכריז מיד: "זהו כישוף טמא לחלוטין". – במקום היה מחשב שפענח את ההודעות הללו, והראה תמונות, תוך הסברים אודותיהן. התמונות היו באיכות של סרטים מצוירים. פרץ הכניס אחד מן המסרים למחשב, והתמונה הראתה איש מוזר, בין מפלצת לאדם, המכריז: "תודה לאל שדי, אל שדי גדול, אל שדי הוא שלוש", אך לפני שהתמונה הציגה את המילה "שלוש" הייתה התרגשות עצומה (שהתעוררה בקרב אנשיו של זנזרה) מן החלק הראשון של ההודעה, אשר לא אפשרה לקהל לשמוע את החלק האחרון שלה. בדרך זו אנשיו של זרה לא יכלו לזהות את הסתירה הנוראית שאל שדי הוא שלוש. פרץ הצהיר כי יש לשרוף את כל ההודעות, וכי כל מה שקשור לזנזרה טמא, אך לא הייתה כל כוונה מכיוון הזנזרים להקשיב לפרץ או להאמין לו. הם נשטפו ברוח הטמאה, ולא הבינו מה הוסבר. רק ילדה אחת בת 9 (אחיינית או קרובה של פארה) רצתה להיטהר. פרץ שרף את הודעותיה קרוב לפניה, וטיהר אותה מהכישוף. פניה השתנו לגמרי והיא חזרה לעצמה, וקיבלה בחזרה את יופיה וחכמתה. לאחר מכן, כשראו אחרים את חזרתה של הילדה למצבה הטבעי, פנו גם הם לעזרתו של פרץ. -

בנוגע לסכיזמה

 

633 – פרץ חלם (10 בינואר 1990, באר שבע) כי ראה את הצדיק חיים בשדה התעופה, הלבוש כעני מרוד בבגדים קרועים. היה לו מראה של יהודי אשכנזי רוסי. פרץ שאל את המורה לאן מועדות פניו, והמורה חיים ענה כי הוא בדרך לישראל זה 4 ימים. פרץ שאל את המורה אם הוא יכול להתלוות אליו, והצדיק ענה: "בשמחה, אם תקבל את התנאים", והתכוון לעניותו. פרץ שמח מאוד שהמורה הסכים[84]. -

בזכות הצדיק חיים, התרחשה העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר

 

634 – אדם חלם (10 בינואר 1990, באר שבע) כי פרץ ביצע סימנים עם אדם ופאולו בבאר שבע, בנקודה הגבוהה ביותר ובנקודה הנמוכה ביותר בעיר.

מודדים את באר שבע למען העתיד

 

635 – דניאל חלם (10 בינואר 1990, מילאנו) כי כאשר הלך במנהרות הרכבת התחתית, צועני אחד התקרב אליו והשליך אותו ארצה. דניאל הגיב באלימות והרחיק אותו, מה שגרר התערבות של צוענים נוספים, אשר רצו להכות את דניאל. דניאל קרא לאל שדי וקילל את הצוענים באומרו: "אתם פאגאנים עובדי אלילים ואינכם מודעים לאל האמיתי. אתם שנואים בשמים". כששמעו זאת הצוענים, הם נבהלו. -

בשורה: נגד המנהגים האליליים של הצוענים

 

636 – ג'יוזפה חלם (11 בינואר 1990, מילאנו) כי היה עם עיתונאים של "לה רפובליקה" ואמר להם: "יש להיפטר מספר האפוקליפסה, מאחר ויש בו יותר בלבול מאמת. אתם תשתמשו כעת בתארים אפוקליפטיים רבים, ותצטטו דוגמאות מהתנ"ך כחגבים הנוגעים לעיראק" וכו'. -

בשורה: נגד הבלבול שיוצרים העיתונאים

 

640 – ג'יוזפה חלם (28 בינואר 1990, מילאנו) כי ראה את הכתוב: "במקום בו שוכנים אוצרות העולם, יתרחש חורבן". - הכוונה הייתה לשוויץ. -

עוד סימן נבואי על חורבן שוויץ

 

641 – דבורה חלמה (30 בינואר 1990, באר שבע) שפרץ החזיק בידו שתי אבנים ואמר: "זהו הלחם וזהו המוח". פרץ ואחרים נכנסו לבית הרוס חיצונית, שבתוכו נראה חדר לבן יפה. היה זה בית התפילה עם סמל שנים עשר השבטים. בתוך החדר היו מאזניים גדולים, ופרץ מיקם על הצלחת השמאלית של המאזניים את האבן המייצגת את המוח, ועל הצלחת הימנית את האבן המייצגת את הלחם, שעבר באורח פלא לצלחת השנייה. התלמידים נדהמו מכך והביעו את שמחתם על כך שדבריו של פרץ אושרו על-ידי פעולת השמים. -

בשורה: לחם הסימנים הופך למוח הדורות הבאים

 

645 – בנימינו פריקו חלם (3 בפברואר 1990, מילאנו) כי שהה בבר או במסעדה. בחוץ שרר בלבול גדול, ואנשים טענו כי השמש שינתה את מסלולה. בנימינו יצא וראה כי במקום השמש נראה ירח, למרות שהיו אלו שעות יום. הירח שינה צבעים מאדום לסגול. מזג האוויר היה רע, ועננים שחורים הקיפו את הירח. בנימינו אמר לנוכחים: "זהו סימן של הדור הרביעי, ולכן על כל אחד להיות מאוד זהיר"[85].

סימנים נוספים לשינויי השמש והירח בדור הרביעי[86]

 

647 – דבורה חלמה (8 בפברואר 1990, באר שבע) כי פאולו הצביע על עמוד ברזל, ואמר כי זהו העמוד שפרץ קיבל ממלכות השמים בצ'רנוסקו. פרץ ודבורה הביטו עליו ודבורה שאלה הכיצד מדובר באותו עמוד, אם העמוד שלפניהם הוא מברזל, והרי נאמר כי עליו להיות משיש לבן[87]. פאולו אמר בתגובה כי יש להביט עליו יותר מקרוב, והיא אכן עשתה זאת וראתה כי אין לו התחלה, בדיוק כפי שנאמר. דבורה גם הבחינה כי הירח היה קרוב לכוכב, והתקיים קשר ביניהם. בהמשך שהו הם בחוף הים כשגלי הגאות נגעו ברגליהם, ודבורה ראתה את פרץ יוצא ממועדון לילה. הוא אמר כי החשפנות אסורה וכי מחלות עור רבות יהיו העונש למי שמבצע זאת. דבורה נכנסה לגן בו שהו זקנים רבים, וחיפשה אחד כדי שתוכל לדבר איתו. -

סימן: המשך המגילה החדשה של הגאולה השלמה עבור ישראל

 

650 – דבורה חלמה (11 בפברואר 1990, באר שבע) כי ראתה את המורה חיים יוצא מבית כנסת עם הבעה שמחה. מלמעלה הוכרז: "למורה חיים יש 666 תלמידים. דוד לוי הוא ה-666, אך גם השישי, מאחר והוא אחד מן הראשונים". דבורה, ששמחה כי שמעה זאת, הלכה לספר לפרץ את הבשורות הטובות. בהמשך היו פרץ ודבורה על חשמלית שנסעה במסלול ישיר. דבורה אמרה לפרץ כי לחשמלית יש מסלול מסוים בו היא נוסעת בנתיב מסוים, אך הפעם היא פונה ימינה, ובהמשך היא לא נוסעת ישר ולא מסתובבת, אלא ממשיכה ישירות לתחנה המרכזית. בתחילה פרץ לא היה מעוניין להקשיב, ולא הבין מה רצתה היא לומר, אך בשלב מסוים הוא שאל אותה שאלה שהחזירה אותה לנושא החשמלית. דבורה סיפרה כי ראתה את המורה, וכי נאמר לה כי יש לו 666 תלמידים, וכי דוד הוא התלמיד ה-666, אך גם השישי. לאחר מכן התפללה היא יחד עם שלושה אנשים תוך פנייה לשמים, וראתה כי לגברת פורטוני יש בטן גדולה, כאילו הייתה היא בהיריון, בשל הבקשה מה' לילד. מאחוריה היו קרובים שהטו את ראשיהם לכיוונו של פרץ ונעו אליו במהירות, בתקווה לשאול אותו משהו. לפתע נאמר מלמעלה: "דומה הדבר לבקשת מרפא לעיוור, שנולד עיוור". בנקודה זו הפסיקו הם להתפלל בדרך בה נוצרים רבים פנו לישוע[88]. -

סימני תיקון ה"בהמה" האפוקליפטית

 

659 – דבורה חלמה (1990, באר שבע) כי ראתה את ישוע ההולך עם פאולוס מתרסוס ועם יוחנן האוונגליסט. דבורה הייתה לידם ושמעה את דברי ישוע, שבמסגרתם אמר כי השמים והארץ חייבים להתחדש. אז השתנתה הסצנה ופרץ הלך עם דבורה ואמר כי השמים והארץ חייבים להתחדש[89]. בנקודה מסוימת דבורה הביטה בשמים ושאלה את פרץ: "כיצד ניתן לשנות את השמים והארץ? השמים עצומים, אין לנו אפילו את הידע להבין עד כמה". דבורה ראתה אז איש זקן שהחזיק באמונה חזקה, וחשב כל העת כיצד לשבח את ה', ובהמשך נשמע קול משמים, שאמר: "כשכל האנשים יאמינו באל חי אחד ויחשבו תמיד כיצד לשבח אותו, את תפארתו וגדולתו, השמים והארץ יתחדשו, מאחר והנחש לא ימצא מקום לפעול בו"[90].

האנושות, המחדשת את האמונה החיה באל שדי, תראה את גילוי השמים החדשים והארץ החדשה

 

660 – ג'יוזפה חלם (3 במרץ 1990, מילאנו) כי הביט על מפת ישראל, וראה במיוחד את צפון ישראל, לבנון, סוריה וירדן. אז שמע הוא קולות של מספר קצינים בכירים מן הצבא הישראלי, שאמרו: "הפעם לא נפעל כפי שפעלנו בפעם שעברה כלפי דמשק. הפעם נעבור את כל הדרך כדי לכבוש אותה!".

סימן נבואי נגד דמשק

 

661 – ג'יוזפה חלם (5 במרץ 1990, מילאנו) כי היה באירופה. מסביבו הוא ראה הרס רב של בתים, עצים וכו'. בחלום נאמר לו כי יש שלוש מדינות הנאבקות על שליטה באירופה. אז ראה הוא את שתי הגרמניות מכוסות בענן אדום[91]. -

סימן נבואי המתייחס לאירופה

 

662 – ג'יוזפה חלם (9 במרץ 1990, מילאנו) כי הוא צועד ברחובות מילאנו. במהלך הצעידה ראה לפניו שני מלאכים הלבושים בשחור ופניהם מכוסות (על בגדיהם נראה כוכב גדול עם שלושה קודקודים צהובים). ג'יוזפה הכיר אותם מיד וחשב על סדום ועמורה. המלאכים התקרבו לג'יוזפה כדי לתפסו, אך אז הם זיהו אותו וברכו אותו לשלום, כדי להבהיר לו שלא יפחד. במקומו לכדו המלאכים אדם אחר, תוך שעברו דרך קיר כדי להגיע אליו. ג'יוזפה ראה אז אישה יהודייה שראתה את המלאכים ונדהמה. הוא הניח את ידו על ראשו והבחין כי הוא חובש כיפה, שאותה הוא אחז ונישק, תוך שהוא מבין כי היא סימן הכר[92]. -

סימן נבואי הנוגע למלאכי הרס

 

668 – אנה גספרוטי חלמה (4 באפריל 1990, מילאן) ששמעה קול, האומר: "היום איש מסוכן מאוד נולד"[93]. -

סימן נבואי אודות אנטישמי עתידי

 

669 – דבורה חלמה (4 באפריל 1990, באר שבע) כי ראתה מקדש. האנשים הדתיים עזבו לאחר התפילה, וראו כי בכיכר ניצבה פרוצה בלבוש מינימלי. הם כעסו והחלו לצעוק עליה, ודבורה, שהייתה ביניהם, דקרה אותה בסכין. הפרוצה, עם זאת, לא מתה מיד, אלא התייסרה. בנקודה זו דבורה אמרה לאנשים: "בשל חטאה היא קיבלה את העונש ובקרוב תמות, אך הבה ונבקש עבורה רחמים, ושייסוריה יימשכו זמן קצר ככל האפשר", והם אכן התפללו לה' וביקשו רחמים עבור האישה[94].

מידת סליחת החטאים, גם אם העונש הוא הכרחי

 

674 – פרץ חלם (14 באפריל 1990, באר שבע) כי היה בירושלים בבית בו חמשת ילדיו[95] גרים. בחור בראש השולחן אמר כי למרות כל המאמצים, המצב (הכלכלי) מייסר. פרץ אמר כי הדבר עולה בקנה אחד עם הסימנים שהתקבלו. אישה בגיל הביניים שהקשיבה לדברים שנאמרו בקלות ראש ובשטחיות אמרה: "איני חושבת שאליהו הנביא יאפשר אי פעם דבר כזה". כשפרץ שמע זאת הוא נעמד במהירות והכריז בעוצמה: "זוהי גזרה מלמעלה, שגם אליהו הנביא לא יכול להתערב בה". האישה הגיבה: "אם כך מדוע האל הטוב אינו עושה משהו בנוגע לכך?". פרץ הביט ישירות בעיניה ונזף בה בחומרה: "זה מאחר ואנשי שקר כמוך לא מכירים את ה', אין בליבם אמונה אמיתית, והם לא מאמינים כי דברים אלו מתרחשים"[96]. -

סימן נבואי המתייחס לגזרה על משבר כלכלי בירושלים

 

677 – ג'יוזפה חלם (16 באפריל 1990, מילאנו) כי היה עם קרמין שאול, אשתו לואנה ודניאל. הם למדו יחד את החלומות, כשכל אחד קרא חלום. אחד מהם בחר חלום וקרא אותו בקלות ראש, ולכן לקח ג'יוזפה את החלומות מהם ואמר: "אלו הם חלומות שירדו ממלכות השמים. כדי לקרוא אותם יש להיות יראי ה', ולא לראותם כעניין שגרתי, מאחר והם "דברים נסתרים" ממלכות השמים". -

מסר: יש להעניק את הכבוד המרבי לחלומות הללו

 

678 – דניאל חלם (19 באפריל 1990, מילאנו) כי ראה ילדים יהודים משחקים. אנשים אחדים שעברו לידם ראו כי הם יהודים והבריחו אותם. כשראה זאת דניאל פנה הוא לילדים ואמר: "עם כל האנטישמיות מסביבכם, אתם מעמידים את עצמכם בסכנה!". לאחר מכן שהה דניאל בחדר עם צעירים יהודים. אחד מהם התנהג בשחצנות, ודניאל אמר לו: "לפי השקפתך, מה ההבדל בינך וביני לפני ה'? האם אין לך שתי עיניים, אף אחד ופה אחד כמוני? או אולי יש לך ארבע עיניים ושני פיות? שנינו זקוקים לאוכל כדי לחיות!". הצעיר ששמע זאת הרכין את ראשו. בינתיים היה ילד שהפריע לשיחה, ודניאל ביקר אותו כשאמר: "כן, אתם יהודים ואני לא. אתם נימולים ואני לא. אתם שייכים לעם ישראל, שהוא העם הנבחר של ה', ואור לעמים. ללא ישראל אין אָדום". אחד הילדים שאל: "מה הכוונה ב"אדום"?" דניאל ענה: "גאולה. כדי להיות חלק מבית התפילה[97], חייבים לזכור את הדברים הללו". הילד אמר: "האם אתה מדבר בקודים?". דניאל ענה: "כן, ברגע זה". -

סימנים: השלב השני של 6 השנים, ב"סימנים נסתרים" של הרפורמה הגדולה ביהדות

 

684 – ג'יוזפה חלם (1 במאי 1990, מילאנו) ש"הנצרות המסורתית הואשמה במשפט". ג'יוזפה אמר: "כעת הגיע הזמן שהקדוש ברוך הוא לא יעניק את כבודו לאחר". -

סימן: תיקון הנצרות שהינה במשפט כעת

 

685 – פאולו חלם (1 במאי 1990, באר שבע) כי נטע יחד עם אדם קמחג'י שני עצים גדולים. אדם נטע עץ אקליפטוס ופאולו עץ דקל (תמר)[98].

סימן נבואי של הרוגע והמתיקות בישראל

 

688 – דבורה חלמה (11 באוקטובר 1990, רנצאניקו, איטליה) כי הייתה עם פאולו והילדים בבית בהרים. יהואל יהואל יצא מן הבית כשטלית על כתפיו. דבורה פחדה והכניסה אותו מהר אל הבית. בינתיים היא הבחינה שפרץ שם את התורה ודברים אחרים המשתייכים למסורת היהודית בבור באדמה, ובהמשך נכנס לחדר קטן מאוד לשאת תפילה[99]. בחדר, על הקיר, ניצב מיכל ובו אבן. פרץ הצמיד את כפות רגליו אל המיכל, וכשהתפלל, דבורה אמרה לו כי אימו נוכחת והיא רוצה לדעת מתי הוא שוב יחל להתפלל עבורה. -

סימנים נבואיים: אנטישמיות מתקרבת, ויש לנקוט כלפיה באמצעי זהירות

 

689 – אנה גספרוטי חלמה (11 במאי 1990, מילאנו) כי המים גאו, והגיעו לפסגת הר[100]. -

סימן נבואי נוסף על מי השיטפון הגבוהים שבדרך

 

690 – ג'יוזפה חלם (12 במאי 1990, מילאנו) כי היה באפריקה. בטלוויזיה נאמר כי "יום ה' קרוב". אז ראה הוא נמלים שאכלו כל דבר, עובדה שגרמה לאסונות. -

סימן נבואי במהלך הדור הרביעי

 

692 – פאולו חלם (15 במאי 1990) כי היה עם פרץ ושרה בישראל. הם הביטו על תרגילים מתקדמים טכנולוגית של חיל האוויר הישראלי, שהיו מדהימים לצפייה. אז החלה פלישה של עב"מים ופאניקה נפלה על האנשים, שפחדו מאוד מן המצב הקשה וחיפשו מקום בטוח. לאורך הדרך פגשו פרץ, פאולו ושרה מספר חוצנים וחשבו על הנורא מכל, אך החוצנים דווקא בירכו אותם בצורה ידידותית. בהמשך שהו הם מתחת לאדמה, ועלו במדרגות אבן רבות שהובילו ליציאה. כשיצאו החוצה, הם ראו "עולם חדש". השמים היו נפלאים בצבע עז, השמש האירה ברוגע, האדמה הייתה אדומה וכל מקום היה מבושם משלום. פרץ, שרה ופאולו נדהמו לראות את השינוי הגדול, והבינו שה' חידש את השמים ואת הארץ[101]. -

סימנים נבואיים ללמידה

 

693 – דניאל חלם (23 במאי 1990, מילאנו) כי ראה יהודים עוזבים את שוויץ בשל אנטישמיות. -

סימן נוסף של אנטישמיות

 

695 – פרנצ'סקה טראמונטאנה (Tramontana) חלמה (4 ביוני 1990) כי ראתה אדם שאמר: "העריכו את המזון, מאחר ויבוא זמן בו הוא יהיה חסר". -

סימן נבואי נוסף על מחסור במזון

 

698 – דבורה חלמה (שבועות התש"ן, 1990, באר שבע) שפרץ, פאולו והיא הלכו יחד עם אנשים רבים, שהגיעו מכל קצוות תבל כדי לראות את בית המקדש השלישי. היה ערב, ובית המקדש השלישי נראה כמבנה מודרני מעגלי. היו לו קירות גבוהים ועבים בצבע חול מדברי, וגג רחב תואם, שעליו שבעה מעגלים[102]. קרוב למעגלים היו אורות שהאירו כל מעגל, וגם את השמים. פרץ, פאולו ודבורה פגשו תלמיד ישיבה הקשור למקדש, והוא דיבר על הרבנים שלימדו בבית הספר, והסביר כי כולם היו לבושים באופן נורמלי וללא זקנים. הוא גם הדגיש את העובדה שהתלמידים חונכו ראשית לכבד כל אדם – הן כלפי חוץ והן בינם לבין עצמם. אחד מן הרבנים, צעיר מאוד ועם דרך ארץ מושלמת דיבר גם הוא איתם. -

סימן: חלום על בית המקדש השלישי

 

699 – ג'יוזפה חלם (17 ביוני 1990, מילאנו) כי ירד שלג בחודש יוני, ואנשים הביטו על התופעה בתדהמה. ג'יוזפה אמר להם: "מי יכול לעשות זאת? רק הקדוש ברוך הוא מסוגל לכך". -

סימן נוסף של שינוי אקלים: שלג ביוני

 

702 – בנימינו חלם (28 ביוני 1990, מילאנו) כי היה בספרד עם דניאל. דניאל זעם על הספרדים, שדיברו באופן לא ראוי על ה'. בנימינו אמר כי הכרחי לשאת את המטות איתם לעיתים קרובות יותר, ואז ראה את פאולו, שאחז בידו את ספר החמור אוכל לחם, ודיבר בפני אנשים רבים[103]. -

סימן נבואי הנוגע לספרד

 

708 – ג'יוזפה חלם (30 ביולי 1990, מילאנו) כי הוא היה במקום "נורא", בבית עם אנשים לא מוכרים. הבהמות בו טרפו כל דבר, כולל אנשים. ג'יוזפה ראה כי יצור לא אנושי גרם לכל זאת, וכיוון את הבהמות. הוא ניסה לעצרו, אך ללא הצלחה. הוא ניסה גם לקללו, אך ללא הועיל. אז החל היצור לתקוף את ג'יוזפה במילים, אך ההגנה חסמה את פיו של היצור, שאמר בהמשך: "אני מגיע במהלך יום ה', מאחר ואני מלאך של יום ה'". מכך ג'יוזפה הבין כי אסור לו להתערב. בינתיים הטבע נכחד והאנשים מתו, מאחר ונאכלו על-ידי הבהמות. -

סימנים אודות יום ה'

 

714 – פרץ חלם (11 בספטמבר 1990, יוסטון, טקסס) כי הייתה ברית מילה ליהואל יהואל[104], ובבית הכנסת במקום בו הטקס התבצע היו מספר לובביצ'רים. בשל ארגון הברית, פרץ היה חייב לעזוב את בית הכנסת לרגע, וכשחזר, ראה כי הלובביצ'רים כבר ביצעו את הברית. פרץ כעס מאוד ושאל מה השם שניתן לילד. אחד מהם ענה: "שניאור זלמן"[105]. פרץ אמר בנחישות רבה: "זהו סימן שהלובביצ'רים ינודו בזמן יהואל". -

בשורה נגד חב"ד – חרם מדאורייתא

 

732 – ג'יוזפה חלם (23 באפריל 1991, מילאנו) כי חוצנים הגיעו מהחלל. אחד מהם אמר לג'יוזפה ברצינות רבה: "האנושות מפריעה לנו, ואם זה לא ייעצר, ניאלץ להתערב בקרוב מאוד"[106]. -

בשורה: סיבה לעוינות החוצנים (מלכתחילה)

 

737 – ג'יוזפה חלם (6 באוגוסט 1991, מילאנו) כי הוא היה בהרים עם קבוצת אנשים. אף אחד לא יכול היה להבין היכן הוא נמצא, מה שגרם לפחד כללי. שמש או כוכבים לא נראו, שררה עלטה, והאוויר היה "נורא". הדבר היחיד שהיה ניתן לעשות הוא ללכת ולא לעצור, למרות שאף אחד לא ידע מהו היעד. ההרים היו "שבירים" מרעידות אדמה, והעולם חסר האור נשלט על-ידי כוחות קודרים. בקבוצה קטנה זו של אנשים, עם זאת, היה אור אחד – אמונת ה', למרות שבשל החשכה הפיזית הקשה, אף אחד לא יכול היה לראות את כפות רגליו. -

סימני הדור הרביעי

 

740 – ג'יוזפה חלם (20 באוגוסט 1991, מילאנו) כי הייתה מלחמה, וכי אלפיניסטים איטלקים רבים (קבוצה מיוחדת של חיילים) יצאו לחזית. ג'יוזפה נקרא לשירות צבאי, וראה את פרץ רגוע מאוד, מגיש בבר ומכין קוקטייל. פרץ אמר: "שלא יהיה לך ספק, הכל יחזור לדרך של מלחמת העולם הראשונה". לאחר מכן ראה ג'יוזפה את שתי הגרמניות ואת רוסיה, כשעל המפה שלפניו נצבעו הערים ברלין ומוסקבה בסימנים שחורים. -

סימנים נבואיים

 

741 – ג'יוזפה חלם (22 באוגוסט 1991, מילאנו) כי הביט במפה על שתי הגרמניות ועל רוסיה (איזור מוסקבה), וראה את דמותו של הקנצלר קוהל ושל העם הגרמני. קול משמים אמר: "יחזרו לעבדות". ג'יוזפה נבהל מן המילים הללו וסרב להאמין להן. הוא נחסם במחשבותיו, והקול שחזר הצהיר שוב: "יחזרו לעבדות[107], כך יהיה". -

סימנים נבואיים

 

744 – ג'יוזפה חלם (14 בספטמבר 1990, מילאנו) כי הוא היה בסומבררו, ורעמים חזקים נראו בהר, שרעד. הרעמים ביקעו את הסלעים, ששבריהם נפלו על הבית. כל זאת הלך והתחזק, וג'יוזפה פחד. הוא הביט למטה ובחן את הנמלים. בינתיים יצא משמיים רעש קצבי מדוד של תוף מרים, והנמלים החלו לדבר, באומרן: "זהו ה' המציל". ג'יוזפה שמע אז קול היוצא מן הקירות ואומר: "זהו ה' המציל". באותו אופן גם הציפורים שעפו למעלה, העצים, הצמחים, כדור הארץ עצמו ורוחות המתים, שיצאו באותו רגע מהבית "מחייכות", אמרו "זהו ה' המציל". ג'יוזפה חש פחד עמוק וכל הקולות ששמע הלכו והתחזקו. גם הרעם מן ההר התחזק ואיתו קולות נפץ ופיצוח קבועים. ג'יוזפה יצא לגן ושכב על האדמה, אך מכל כיוון המשיכו אנשים, עצים, בעלי חיים, כדור הארץ, השמים וכו' לומר: "זהו ה' המציל", וההר הפך להיות אף יותר נפיץ. לבסוף הופיע כלב עם שתי עיניים אדומות ומבט אכזרי, וגם הוא אמר: "זהו ה' המציל". -

בשורות אודות יום ה'

 

748 – ג'יוזפה חלם (29 בספטמבר 1991, מילאנו) כי ראה את פרץ בצעירותו לובש חליפה שחורה אלגנטית, ונראה כאילו הוא נבוך ממה שעומד לקרות. קול מן השמים אמר: "כעת אראה לכם משהו אודות העתיד". באותו רגע ירד "ענן זמן" שבו ניתן היה לראות חיזיון: התקופה הייתה אחרת, השמים היו "שונים" ממה שהם כיום, העצים "השתנו" והארץ "השתנתה" גם היא. רוגע בלתי יתואר שרר. ג'יוזפה ראה אז אוהל ובו שלושה מבוגרים, מלאי חכמה ובריאים, והבין כי אלו הם יהואל יהואל, חיים שמשון ובעלה של גילת חיים. מאחוריהם ניצבו מכשירים טכנולוגיים מתוחכמים. יהואל יהואל, שהיה במרכז, אחז בחיפושית פרעה[108], אמר בריכוז: "בזכות אבותינו", והכניס אותה לפיו. ג'יוזפה הבין כי הוא התבונן על הברית החדשה השלמה וכי ההתייחסות הייתה לפרץ, פאולו, אדם, דניאל וג'יוזפה. -

סימנים נבואיים

 

749 – ג'יוזפה חלם (29 בספטמבר 1991, מילאנו) כי היה בשמים, וחיפש קבוצות מלאכים. כל קבוצה התחלקה ליחידות בצבעים שונים. ג'יוזפה היה מסוגל להבחין בין ה"צהובים" ל"כחולים". לכל יחידה היה מנהיג, והמנהיגים הגיעו לג'יוזפה ואמרו: "קיבלנו כעת רשות לרדת לאדמה כדי להגשים את כל מה שהוחלט עליו". מיד לאחר שהפסיקו לדבר, ג'יוזפה ראה מלאכים יורדים לארץ כדי לתפוס "עמדות". היו אלו מלאכי חבלה הנקראים משחיתים. חלק פנו לאדמה עצמה, ואחרים פנו לעצים ולמטעים. היו גם מלאכי רוח, אש וים. המפקד של המלאכים ה"כחולים" פנה לג'יוזפה ואמר: "חיכינו לרגע הזה זמן רב. כעת כשניתנה רשות, נרד ונצדיק את תפקידנו. אנו אלו היוצרים פאניקה והפרעות נוראיות בעולם". לאחר הדברים הללו, ג'יוזפה ראה עמק גדול, ובו רכבת שנסעה במהירות גבוהה, התנגשה ברכבת אחרת. אנשים רבים נכנסו מיד לפאניקה. -

מלאכים משחיתים של הדור הרביעי

 

750 – פאולו חלם (1 באוקטובר 1991, סומבררו) כי הצבא האמריקני הוצב באדמה שיושבה על-ידי ילידים לא מתורבתים. מטרת הצבא הייתה לחנך את תושבי המקום ולשלוט עליהם. האנשים היו פשוטים, לא רשעים, וחייהם המסורתיים היו שקטים ושלווים. הם לא הבינו מדוע עליהם לשנות את מנהגיהם ולבצע רצון של אנשים לא מוכרים, ולכן החליטו להתנגד לבסוף לאמריקנים, כשהאחרונים, בגישת עליונות, הפחידו אותם באמצעות תרגילים אוויריים של מטוסים. האנשים השתטחו מפוחדים על האדמה כשידיהם על ראשם, ושאלו את עצמם מדוע כל זאת קורה להם. פאולו ראה אז את דמותו של הנשיא ג'ורג' בוש (האב) שהיה מודע למה שקרה לאותם אנשים[109]. -

מספר טעויות אמריקניות במדיניות החוץ

 

752 – ג'יוזפה חלם (8 באוקטובר 1991, מילאנו) כי דיבר עם איש לא מוכר, שסיפר לו הכל אודות העבר והעתיד. ג'יוזפה שאל אותו: "האם זה נכון שאתה אוהב להגן על עצמך?", והאיש ענה בחיוב. אז ראה ג'יוזפה את פרץ והתלמידים הולכים באיטיות רבה. קול משמים אמר: "כעת יש להתקדם לאט"[110]. -

בשורה: זמן ללכת לאט

 

755 – ג'יוזפה חלם (22 באוקטובר 1991, מילאנו) כי היה עם מספר נערים. מפיותיהם נשמעו שירים אודות מוות הכנסייה הקתולית, והאשמות מהעבר עד להווה. ג'יוזפה ראה כי אחד מן הנערים היה תחת "כישוף" שנעשה בשם הכנסייה, ולכן ביצע סימנים כדי לשבור את הכישוף. הוא שאל את הנער: "מי אתה?", והנער, שהציג בפניו מסמך שעליו חותמת דרקון, ענה: "הכנסייה (הקתולית) תמות בשנים 2020-2021". -

בשורה נבואית ביחס לכנסייה הקתולית

 

756 – ג'יוזפה חלם (23 באוקטובר 1991, מילאנו) כי שהה בסוריה ובלבנון. תמרונים צבאיים עם נשקים כבדים התבצעו בהן לקראת מלחמה נגד ישראל. ג'יוזפה שאל: "תפרוץ מלחמה?", ובאותו הרגע הופיע שאול, שאמר: "כן, תהיה מלחמה". -

סימן של מלחמה נגד סוריה

 

790 – רוברטו לופאנו חלם (18 באפריל 1992, מילספיני, מילאנו) שראה שלושה צעירים יהודים ללא זקנים, בני כ-20. הם היו חצי ערומים, כפופים והחזיקו את ראשם בזרועותיהם ובידיהם, תוך שהם מפוחדים ומבוישים. עם רוברטו נכח גם חבר יהודי, שאמר: "אתה רואה את הנערים הללו? הם היו חלק מתנועת חב"ד ויצאו ממנה. הם מחכים רק לאדם שיעשה משהו למענם, והאדם הזה הוא פרץ". רוברטו ראה אז את פרץ שהתקדם לכיוון היהודים הללו, וחברו של רוברטו סיפר לו כי יש לו שני אחים שהיו בתנועת חב"ד, וכי אחד מהם יצא מהתנועה בעצמו, פעולה שהייתה קשה יותר מיציאתו של השני. -

בשורה: חרם על תנועת חב"ד, כשיש בהם כאלו אשר יכולים להינצל ולצאת

 

799 – ג'יוזפה חלם (28 ביוני 1992, מילאנו) כי שהה בבאר שבע. הוא שמח מאוד להיות שם, מאחר והאווירה הייתה חגיגית ושמחה. בעיר הייתה תנועה רבה, כשיהודים וערבים ישבו ברחובות וצפו בטלוויזיה, בה שודרו חדשות אודות השלום. היה זה כאילו כל העיר לבלבה עם עצים גבוהים. השמים היו כחולים ובהירים, וג'יוזפה החליט לבקר את אדם קמחג'י, שהיה מעורב בפגישה פוליטית. ג'יוזפה חיכה לו, וכשיצא, הם התחבקו ברגש רב. ג'יוזפה ראה אז בבאר שבע שני מכרים מאיטליה, ושאל אותם מדוע הם שוהים בישראל. הם ענו: "אנו כאן בשל הנסיבות המתגלות". ג'יוזפה אמר: "איזה גורל מוזר"[111]. -

סימן נבואי אודות השלום

 

800 – דבורה חלמה (10 ביולי 1992, סומבררו) שדניאל דיבר על "טרוריסטים". משמים נאמר: "האדמה שאתה עומד עליה נחשבת אדמת אבותינו. אין זו איטליה". באותו רגע דניאל החל לכתוב נבואות באנגלית. -

בשורה: התרחבות ארץ הקודש

 

806 – דניאל חלם (18 באוגוסט 1992, סומבררו) כי הוא, פרץ, פאולו, ג'יוזפה ובנימינו יצאו לבצע סימן במקדש בירושלים כדי לייסד את גבולות ישראל. פרץ אחז במפה, ודניאל אמר כי הגבולות הם הגבולות התנ"כיים. פרץ הוסיף כי קיים גבול "סודי" צפוני נוסף על הים השחור ששייך לישראל, וכי שם המקום הוא מודיאן או מאדיאני (הוא לא זכר זאת היטב)[112]. -

סימן נבואי הנוגע לגבולותיה העתידיים של ישראל

 

818 – פאולו חלם (18 בנובמבר 1992) שראה את פרץ במינרבינו. פרץ הפסיק שיחה חברותית עם מכשף, ונכנס עימו לבית הוריה של אנה ממינרבינו (חברה של פאולו). המכשף היה עם חבר, וכאשר נכנסו לבית, המכשף לא יכול היה להזיז אפילו אצבע, מאחר ופרץ ביצע סימן על מותניו וחסם אותו. החבר של המכשף, כשראה את הקושי בו היה נתון, רצה להכות את פרץ מאחור, אך פאולו השתלט עליו והוציא אותו החוצה. בינתיים, פרץ ניצח את המכשף. -

הברית החדשה השלמה מנצחת את הכישוף והקסמים

 

828 – אדם חלם (9 בדצמבר 1992, באר שבע) כי חזה במעין סרט המתאר את המצב הקשה ברוסיה. הוא ראה את נשיא ברית המועצות לשעבר גורבצ'וב מספר פעמים ואת מצבה הנורא של המדינה בהווה: בלבול גדול, זנות, רוחות רעות ושדים ובעיות רבות אחרות. -

סימן נבואי ביחס לרוסיה

 

837 – דבורה חלמה (דצמבר 1992) שפרץ, פאולו והיא היו במרפסת. רוח חזקה החלה אז לנשוב, והעיפה כל דבר מסביב. בהמשך היו הם בבית של גברת אצ'טונה[113] (Accettone), ובו נכחו גם שאול וסלבטורה גאמו[114]. התלמידים הפגינו אדישות מוחלטת כלפי סלבטורה, ואז החל הוא לדבר, באומרו: "איני מבין כיצד אנשים כאלו (בהתייחסו לאנשי ג'נצאנו) היו יכולים להתמרד נגדכם באופן שגוי שכזה". פרץ הקשיב לו והופתע לגמרי מדבריו. דבורה אמרה לסלבטורה: "דווקא אתה מדבר?!". היא הביטה בפרץ שבשקט התקרב לסלבטורה, ומסימנים שונים הבין כי אין מדובר בסלבטורה אלא באליהו הנביא, וכי יש לאפשר לו להמשיך ולדבר. סלבטורה המשיך ואמר כי המתמרדים הללו הם מבישים, בעוד הוא לא יצא לעולם נגד אמת האמונה בתוך נפשו, ושמר על המידות האמיתיות. -

ביחס לסכיזמה

 

843 – אדם חלם (8 בינואר 1993, באר שבע) כי ביקר בקבר יוסף הצדיק, וראה קבוצה צפופה של ערבים עם כוונות זדון, המנסה להיכנס למקום. אדם ניסה נואשות לסגור את הדלת, אך בטעות פתח אותה. הערבים נכנסו והחל קרב ביניהם לבין היהודים. -

סימן נבואי

 

850 – דניאל חלם (13 במרץ 1993, סומבררו) כי מישהו שפחד מאוד מחלום העיר אותו. בחלומו נראו שלושה ימי שבת, זעם ה' ואוטובוס חדש. דניאל הסביר לו את החלום: שלושת הימים הם שלושה חטאים המשחררים את זעם ה'. בין השלושה, השבת אינה מוכרת ל"עדים" ולקתולים (אלו הם שניים), כאשר ה"עדים" מחללים את שם ה'. האוטובוס החדש מסמל את הגילוי החדש, שה"עדים" לא שותפים לו.

סימן נבואי כנגד ה"עדים" (עדי י')

 

868 – ג'יוזפה חלם (3 ביולי 1993, סומבררו) ששמע קול אשר הסביר כי כדי להירפא מאיידס, יש לחפש אחר כל הנוגדנים המצויים באדם. בדרך זו יוכל כל אדם לדעת מהן ההגנות של גופו. כאשר יאותרו הנוגדנים וההגנות החיסוניות, יהיה צורך להכניס לגוף נוגדן שיילחם בכל מה שההגנות אינן מסוגלות להילחם נגדו. נוגדן זה מצוי בכלבים, ויש למקמו בשק של דם בריא, על-מנת שיחיה יחד עם הנוגדנים האחרים, יתרבה ולא יתקוף אותם. התמקמות הנוגדנים בגוף תהיה טבעית ותימשך כשישה חודשים, ולאחריהם הם יהיו מוכנים לתקוף את הפולשים שפוגעים בגוף. לאחר הקרב, הנוגדנים ימותו. מטרת הנוגדן תהיה לשמור על איזון הגוף מן היום שהווירוס נולד. הנוגדנים יופקו מלבלבי כלבים ומיד ימוקמו בשקי דם בריא. לאחר שיתרבו, יוכנסו הם לדם אנושי, כדי שיתרגלו למערכת. לאחר 6 חודשים יחל טיהור הגוף, כאשר הנוגדנים יתקפו את הגופים הזרים, והווירוס יאותר ויושמד[115]. -

תרופה לאיידס

 

871 – ג'יוזפה חלם (9 ביולי 1993, סומבררו) כי היה בנאפולי והסתובב בכל העיר. בכל מקום שהגיע, הוא מצא רשעות. ג'יוזפה, שנגעל מכך, חש כעס פנימי גדול, ומפיו יצאו מילות דין קשות. הוא הורה לשמים ולמים לצאת ולהכות. השמים בנאפולי החשיכו בשל כך, רעמים נשמעו ורוחות חזקות החלו לנשוב. כל מילה שאמר ג'יוזפה התגשמה מיד, וקולו הותאם למים, לשמים ולארץ. כל ההרס נגזר בשל יהירותה של נאפולי, כשרחמים לא נראו במקום. כאשר זעם ה' פָּרַץ, שום דבר לא יכול היה לעצרו. -

סימן נבואי המתייחס לנאפולי

 

872 – אנה גספרוטי חלמה (10 ביולי 1993, מילאנו) שהיה עליה להביא את מרקו פדריקו אל בית לא ידוע, מאחר וצפויה חשיפה מסוכנת לקרינה ירחית. היא לקחה אותו יחד עם ילד נוסף שהיה נוכח, ולאחר שעטפה אותו בשמיכה מכף רגל ועד ראש, היא הביאה אותו אל הבית. הסכנה הייתה כה גדולה, עד שגם קרני הירח שחדרו מבעד לחריצי התריסים הוונציאנים היו מסוכנות. השלב המסוכן ביותר היה אמור להגיע ב-5 במאי. באותו בית ראתה אנה שאריות רבות של ארוחה, והחלה לאסוף את חלקי הלחם הטריים שנשארו, תוך שהיא מכניסה אותם לתיקה. -

סימני מחסור במזון וסכנות בדור הרביעי

 

873 – דניאל חלם (10 ביולי 1993, סומבררו) את החלום המדהים הבא: הוא ראה לפתע קימור ענקי שלא ניתן היה לראות את סופה, וממנה יצאו אור נפלא. כמו-כן ראה את פנים בית המקדש, שהיה כה גדול, עד שלא ניתן היה לראות את קירותיו החיצוניים, אלא רק את הרצפה, שהייתה עשויה מאבן אדומה חלקה. המנוני תפילה לאל עליון נשמעו בכל מקום, ושמש גדולה האירה את ירושלים. באותו הזמן נראה פרץ מתהלך באיטיות עם (ה)לוחות בידיו. החלום הראה את הסצנה הזאת שוב ושוב: השמש מאירה, ופרץ הולך לאט עם לוחות החוק החדש בידיו. כשפרץ התקדם, הוא הגיע אל קימור הברית. משה רבנו עמד שם, חיכה לו ואמר: "יפה, עשית עבודה טובה". פרץ הרים את הקימור והניח בו את לוחות הברית. לפתע נשמע קול משמים: "הביטו, אני אכרות ברית חדשה, שלפיה כולם ידעו אותי, מגדול ועד קטן. אני אייסד את החוק החדש שלי בלב כל אחד מכם, על מנת שיישאר חקוק בו. אף אחד לא ישאל יותר: "היכן ה'?", מאחר והחוק החדש יציב אתכם בפשטות לפניי. בנקודה זו לב רחב ירד מן השמים, ודניאל ראה את המורה חיים מרוצה מאוד, לאחר שהשקיף על הכל. החלום הסתיים כשלב גדול היה נתון בידיו של דניאל. הוא קרא לפאולו ויחד הם מיקמו את הסימן בתוך האוהל (של פרץ בסומבררו). -

שמחה נבואית בשל החוק החדש של הגאולה השלמה

 

875 – ג'יוזפה חלם (10 באוגוסט 1993, מילאנו) כי שהה בלב ים, והבחין בסוגי דגים ויצורים ימיים, אותם לא ראה בעבר, וגם במפלצות ים. ג'יוזפה פחד מהם מאוד. בנקודה מסוימת המים הרימוהו אל השמים, ומפיו של ג'יוזפה יצאו המילים: "משה, משה, משה". כל יצורי הים, כמו גם המים, הדגים, והים עצמו, נתקפו פחד ורעדה. הקול משמים הכריז: "בפני שם משה, עליו השלום, כולם יפחדו"[116]. -

סימן: "בפני שם משה, עליו השלום, כולם יפחדו"

 

878 – ג'יוזפה חלם (6 באוקטובר 1993, סומבררו) שראה את ארצות הברית, רוסיה וסין, וכי התנהל ביניהם משחק של כוח. לחץ גדול הופעל כביכול לעבר שלושת הכיוונים הללו, והויכוח עסק בפצצות אטום.

סימן נבואי

 

880 – דניאל חלם (27 באוקטובר 1993, סומבררו) כי היה בזירה רומאית גדולה, בה נכחו שרים מכל העולם, ורבים מהם לבשו בגדי צבא. לפתע, ממרומי הזירה, הגנרל העליון של כל השרים נעמד כדי לדבר ואמר: "ירדתי לעולם וראיתי שגם לישראלים וגם לערבים יש אמונה נקייה בה' בתוך ליבם". - ברגע זה השתרר שקט בזירה, והגנרל המשיך: "כן, זה נכון. בעולם גם לישראלים וגם לערבים יש, בהתייחס לאומות האחרות, פנימיות נעלה יותר, בשל האמונה בליבם. כאשר הם מתפללים, הם פונים לה', וה' נמצא איתם ובתוך ליבותיהם. כאשר הם מתפללים, נשמותיהם עולות לשמים ומהללות את ה'. הביטו במוסלמים, לדוגמא, שכאשר הם מתפללים לאללה, הם מעוררים את יראת ה' מסביבם. נכון שיש להם גם פגמים רבים, אך כאשר הם מתפללים לאללה, הם אינם מבינים בעצמם עד כמה הם אהובים. - באותו רגע נפלה יראת ה' על כל שרי האומות, והגנרל המשיך בדבריו: "לעומתם, בנצרות יש שטחיות באמונה ובאופן בו הנוצרים שופטים את הישראלים ואת הערבים". - הגנרל הפסיק לדבר. שרים רבים נבהלו, ולחישות התייעצות נשמעו ביניהם. שר ה"סנגוריה" של הנצרות, שלבש בגדים שחורים בלויים וקרועים, נטל את רשות הדיבור ואמר: "מדוע נאמר שיש לנו אמונה שטחית? אנו מלמדים על אהבת האחר, הצדקה, והאמונה בקדושים ובאל. לישראלים ולערבים, לעומת זאת, יש פגמים גדולים בהתנהגותם, והם מחשיבים את עצמם!". ברגע זה קיבל דניאל רשות דיבור והתפרץ לדברי שר הנוצרים, באומרו: "היזהר בדבריך. אתה מתחיל מיד לדבר על הפגמים של האחרים, אך זכור היטב את מה שהגנרל אמר. הוא טען כי לישראלים ולערבים יש אמונה פנימית נקייה בלבבותיהם. הוא לא דיבר על עמדותיהם השונות. מי לא עושה שגיאות בעולמנו? אתם הנוצרים, לא רק שיש לכם פגמים, אלא גם האמונה בליבכם לקויה. לעולם לא התבוננתם בעומק התיאולוגיה שלכם כדי לראות את שגיאותיה, אלא להפך, הצדקתם אותה". - שר הנוצרים, נבוך וזועם, ענה לדניאל: "כיצד אתה יכול לומר זאת?! קיבלנו ניסים רבים ממריה הבתולה, והיא הצילה אנשים רבים. קדושים רבים נראו בחלומות, וחלומות רבים הגיעו מן האל". – דניאל קטע שוב את דברי השר וקרא: "זוהי עבודת אלילים! המדונה היא רוח טמאה ששנואה בפני השמים". השר הזועם הגיב: "כעת אני יכול לקרוא למדונה, אמו של האל, מלכת השמים, והיא תשכנע אותך שאמונתנו נכונה". – השר ביצע אז סימן והמדונה הופיעה בזירה, מכוסה כולה. דניאל הביט בה עם שנאה בעיניו. מריה הבתולה התפשטה בפני כולם, בדומה לכוכבת הפופ מדונה, ובהמשך נראתה תמונתו של האפיפיור (יוחנן פאולוס ה-2, וויטילה), שהדריך את המדונה מצידי הזירה, וניסה לגרום לה לפגוע בדניאל. דניאל השתלט עליה ודחף אותה באלימות לחור השירותים, באומרו: "שה' יקלל אותך ויהרוס אותך בצואה". המדונה נבלעה כולה בחור. - - - - דניאל התעורר מן החלום יוצא הדופן הזה. -

סימן נבואי מדהים מבית הדין העליון

 

896 – ג'יוזפה חלם (18 בנובמבר 1993, סומבררו) כי ראה את איטליה מלמעלה, ובמיוחד את אזור נאפולי והר הגעש וזוב. דין משמים ניתן, וכל העיניים הופנו אל ההר. הקולות אמרו: "כאשר יחל השופר הגדול להישמע, וזוב יקבל הוראות ויתפרץ במלוא עוצמתו. זוהי אחת מן הגזרות שחייבות לרדת על איטליה". באותו רגע נראה לוע הר הגעש, כשהלבה פורצת מתוכו וזורמת החוצה. כל ההר להט, והיו במקום גם רעידות אדמה. השמים היו כהים מאוד ומפחידים. לאחר מכן ראה ג'יוזפה שתי נשים מדרום איטליה. אחת אמרה לשנייה כי כל מה שהן חשבו היה שקר, והאמת היא שהקדוש ברוך הוא הוא אחד. האישה דיברה נגד תרבות הפסלונים, הקדושים והמדונות. היא כעסה גם על השיעורים השקריים שקיבלה[117].

סימן נבואי המתייחס לנאפולי

 

897 – דבורה חלמה (3 בדצמבר 1993, סומבררו) על התרחשות תאונות גדולות, אסונות טבע וזיהום של האטמוספרה והמים. היו אלו גזרות של "גשר" הדור הרביעי באיטליה, אך הן עברו ממנה אל מדינות אחרות באירופה בשל זכויות רבות באיטליה. כתוצאה מכך, לא יהיו אסונות כאלו באיטליה, אלא רק מהפכה פנימית. -

סימנים נבואיים המתייחסים לאיטליה